ת"א 31801-07 ואסר נ' הדר חב' לביטוח בע"מ ואח'

לפני שתי בקשות. האחת, בקשת התובע, למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה. השנייה, בקשת הנתבעת 1 לפסילת האבחון הנוירופסיכולוגי שהתקבל בעניינו של התובע.

התובע נפגע בשתי תאונות דרכים בשנת 2000 . תאונה אחת מיום 8.5.2000 ותאונה נוספת מיום 16.5.2000.

מומחה בתחום האורטופדי, אשר מונה מטעם בית המשפט – פרופ' בלנקשטיין – העריך את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 2% בגין הגבלת תנועות קלה ביותר בחלק מטווח תנועות עמ"ש צווארי, תוצאת התאונה מיום 16.5.00.

בהחלטתו מיום 12.11.2008 נעתר בית המשפט לבקשת התובע ומינה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה – ד"ר ברג מונל (להלן – "המומחה").

לאחר שהמומחה בדק את התובע, בשנת 2010, הפנה המומחה את התובע לביצוע בדיקה נוירופסיכולוגית עדכנית (להלן – "האבחון").

לאחר מתן ארכות ודחיות חוזרות ונשנות, משלא פנה התובע לביצוע האבחון, ביטל בית המשפט, בהחלטתו מיום 6.10.2013, את מינוי המומחה והתיק נקבע להגשת תצהירי עדות ראשית ושמיעת ראיות.

התובע לא הגיש את ראיותיו וחלף זאת, הגיש בקשה להארכת המועד לביצוע האבחון. בהחלטתו מיום 2.1.2014 , לאחר ששקל את טיעוני הצדדים ולאור העובדה שאין בידי התובע דרך להוכיח את נזקיו הנטענים אלא באמצעות חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, נעתר בית המשפט לבקשה, נתן לתובע ארכה בת 30 יום להשלמת האבחון והשיב את מינוי המומחה בתחום הנוירולוגי על כנו.

ביום 14.9.2014 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אליה צורף האבחון הנוירופסיכולוגי, אשר מהווה לדידו ראשית ראיה למינוי מומחה כאמור.

הנתבעת הגישה תגובה לבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי וכן בקשה להורות על פסילת האבחון. בנוגע לבקשת התובע למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי טענה הנתבעת, כי בקשה זו נדחתה זה מכבר על ידי המותב הקודם. עוד הדגישה הנתבעת, כי חלפו ממועד התאונות כ- 14 שנים ובהעדר ראיות ומסמכים רפואיים אובייקטיבים לא ניתן ללמוד על קיום ראשית ראייה למינוי המבוקש ואין די בהפניה לאבחון שאליבא דנתבעת, "כל כולו נגוע בחוסר תום לב" (ס' 2 לתגובת הנתבעת). ביחס לאבחון, טוענת הנתבעת, כי מדובר במסמך מוזמן המתאר את תלונות התובע בלבד, אשר חלקן נמסרו על ידי בא כוחו והמציג תמונה חצויה ובלתי שלמה ולפיכך, יש לפוסלו. הנתבעת טוענת, כי לא ידעה על השלמת האבחון על ידי התובע ולפיכך, לא שלחה מסמכים מטעמה הנוגעים בין היתר לעברו של התובע ואף לא קיבלה לעיונה את המסמכים הרפואיים אשר הוצגו על ידו במהלך האבחון.

בדיון שהתקיים לפני ביום 28.9.2014 הביעו הנתבעות תרעומת ביחס לנסיבות עריכת האבחון ולהתנהלות התובע ושבו וחזרו על בקשתן לפסילת האבחון מהטעמים דלעיל. לטענת הנתבעות, במצב דברים זה לא ניתן להסתפק בהפניית שאלות הבהרה ודרך המלך היא פסילת האבחון.

מנגד, ב"כ התובע ציין שלא הועבר כל מסמך חדש לעיון המאבחנות וכי הסבריו נבעו משאלות המאבחנת. לטענתו, בעניין זה ניתן להסתפק בהפניית שאלות הבהרה.