ת"א 31720-02-12 מלכה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.התבקשתי להתיר לנתבעת 2 (להלן: "המבקשת") לצרף לראיותיה חוות דעת חיתומית מטעמה (להלן: "הראייה הנוספת"), בשלב דיוני בו הוגשו ראיות הצדדים והחלו להישמע ראיות התובע.

2.התובע עתר לחיוב הנתבעות בתשלומים לפי פוליסות ביטוח בגין פציעות שאירעו במועדים שונים.

3.המבקשת טענה, בין היתר, להחרגת פציעה רלוונטית לעתירת התובע בפוליסה שהנפיקה לו ולהעדר נכות צמיתה.

4.בגדר הבקשה שלפניי, טענה המבקשת כי עקב טעות אנוש תמת לב, לא שמה ליבה בשלב המקדמי לדיון כי התובע הגיש לתיק חוות דעת חיתומית מטעמו והבחינה בכך אך בראשית שלב הראיות. הודגש כי הראייה הנוספת רלוונטית להכרעה במחלוקת בין הצדדים ונדרשת לשם הירידה לחקר האמת. עוד נטען כי לא צפויה פגיעה בבירור התביעה, מאחר שטרם הסתיימה שמיעת ראיות התובע ופרוטוקול הדיון לא נחתם ולא נמסר לצדדים.

המבקשת מוסיפה כי הראייה הנוספת לא נועדה להתמודדות עם גרסת התובע בחקירתו הנגדית כפי שנשמעה, אלא עם חוות הדעת החיתומית שהגיש.

5.התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, מתבקש מקצה שיפורים בגרסת המבקשת, תוך עשיית שימוש לרעה בהליך הדיוני. התובע חושש כי נוסח הראייה הנוספת יותאם לעדותו כפי שכבר נשמעה ותקפח את זכויותיו. במיוחד כך, ככל שלא יתאפשר לו להשיב לראייה הנוספת באמצעות חוות דעת חיתומית נגדית מטעמו.

6.הנתבעת 3 הודיעה על הסכמתה לבקשה והפנתה כי הראייה הנוספת מתבססת על מסמכים בלבד.

7.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה.

8.העדפתי את אינטרס המבקשת לשטוח את מלוא טענותיה וראיותיה לפני בית המשפט טרם הכרעה בסוגיה שבמחלוקת.