- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 31532-01-16 כהן נ' כהן
|
ת"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
31532-01-16
14.4.2016 |
|
בפני השופט: דניאל טפרברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: אלברט כהן |
משיבים: שרה כהן |
| החלטה | |
|
לפני בקשה לסילוק על הסף שהגיש המבקש (להלן – הנתבע).
ביום 17.1.16 הגישה המשיבה (להלן – התובעת), תביעה למתן פסק דין הצהרתי ולמינוי כונס נכסים.
כעולה מכתב התביעה, התובעת טוענת, כי ביום 3.3.69, נערך ונחתם בין התובעת ובעלה המנוח לבין הנתבע הסכם מכר לדירת חדר ברח' ניסן 29 ירושלים, הידועה כגוש 30414 חלקה 215 ת"ח 3, בחודש מרץ 1969 (ת/1) (להלן – הנכס). עוד נטען, כי על פי ההסכם התחייב הנתבע, להעביר על שם התובעת ובעלה המנוח את זכות החכירה שלו בנכס.
בעקבות חתימת הסכם המכר, עוה"ד של הנתבע, עו"ד כנאם ז"ל, הגיש בקשה לרשות מקרקעי ישראל, להעביר ברישומיה את זכויות החכירה לקונים. בעקבות הבקשה הועברו זכויות חכירת בנכס מהנתבע ע"ש התובעת ובעלה המנוח ברישומי רשות מקרקעי ישראל, וכן חתמה רשות מקרקעי ישראל על שטר העברת חכירה בפנקסי המקרקעין של לשכת רישום המקרקעין (ת/2 – ת/4). כן חתם הנתבע ביום 25.3.69 על יפוי כח בלתי חוזר המייפה את עו"ד כאנם ז"ל, להעביר לתובעת ובעלה המנוח את זכויות החכירה.
לטענת התובעת, זכות החכירה הועברה לה ולבעלה המנוח עוד בחודש 3/69 ושולמו דמי חכירה שהוונו. התובעת מתגוררת בנכס ברציפות מאז 3/69 ועד היום ונוהגת בו מנהל בעלים.
לטענת התובעת, לפני מספר חודשים פנתה לאגף מיסוי מקרקעין באוצר בבקשה להמציא לה את האישור הדרוש לשם רישומה בלשכת רישום המקרקעין כחוכרת, אך נענתה כי העסקה לא אותרה.
לטענת התובעת, בעלה המנוח פנה בשעתו לנתבע בבקשה לכבד התחייבותו ולגרום לרישום זכויות הקונים כחוכרים, אך נענה בסירוב ובטענות שווא כאילו נשארו הקונים חייבים לו סך של 100 לירות ישראליות (לציין כי סכום העסקה הכולל היה 10,000 לירות ישראליות).
לטענת התובעת, טענת הנתבע בדבר חוב מופרכת לחלוטין, ומחמת סירובו של הנתבע עד היום, לא התאפשרה העברת זכות החכירה על שמה ושם בעלה המנוח. לטענת התובעת, הנתבע דורש פיצוי כספי בסך העולה על 250,000 ₪, כתנאי למתן הסכמתו להעברת החכירה.
עוד טוענת התובעת, כי הנתבע הגיש כנגדה תביעת פינוי בבימ"ש שלום.
בקשה לסילוק על הסף
טענת הנתבע
לטענת הנתבע, הסכם המכר משנת 1969 לא נרשם, לא נרשמה בגינו הערת אזהרה או משכון והוא לא דווח לרשויות.
הנכס רשום על שמו ועל פי סעיף 125 לחוק המקרקעין, חזקה כי הרישום מהווה ראייה לתוכנו.
כן טוען הנתבע כי התביעה לאכיפת הסכם מכר משנת 1969 היא תביעה שעילתה התיישנה, ומשום כך מבקש הוא לדחות את התביעה.
טענת התובעת
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
