ת"א 31398-07-15 אאורה ישראל - יזמות והשקעות בע"מ נ' אמפו חשמל ובניה בע"מ ואח'

בפני בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה אשר הוגשה על ידי המבקשים, הנתבעים 3 ו-4 בתביעה אשר הוגשה על ידי המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"). המשיבה הגישה את תביעתה כנגד שני נתבעים נוספים, הם המשיבים 2 ו-3, שכבר הגישו את כתב הגנתם ביום 8/11/15.

האורכה מתבקשת עד ל – 30 יום לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף אשר הוגשה על ידי המבקשים. יש לציין כי ביום 2/12/15 ניתנה החלטתי, על יסוד הסכמת המבקשים והמשיבה, שהמועד להגשת כתבי הטענות בתיק זה מוארך עד ליום 8/12/15. ביום 8/12/15 הוגשה הבקשה לסילוק על הסף יחד עם הבקשה שבפניי. לטענת המבקשים, סיכויי הבקשה לסילוק על הסף גבוהים והטרחה שבהגשת כתב הגנה גבוהה, מכאן שעל פי ההלכה יש מקום לדחות את הגשת כתב הגנה עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף.

המשיבה מתנגדת וטוענת בתמצית שהבקשה הוגשה במועד האחרון שהוסכם להגשת כתב הגנה, ומדובר ב"תרגיל"; שהבקשה לסילוק על הסף כלל לא נתמכה בתצהיר וסיכויה להתקבל נמוכים; שהכלל שנקבע בהלכה בבקשות כגון דא הוא חיוב בהגשת כתב הגנה, והדחייה הינה החריג, ראו רע"א 10227/06 בובליל נ אינדיג ( 5.2.07 ) , פסקה 8 להחלטה.

באשר למקרים חריגים בהם יענה ביהמ"ש לבקשה מסוג זה נקבע כי " יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן אורכה ...זאת כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים : ראשית נראה שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית ; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר , שאינם פרופורציונליים בנסיבות הענין , על מנת להתגונן   לגופם של דברים) .."  שם פסקה 9 ). המשיבה מפנה לפסקי דין נוספים וטוענת שבמקרה שלפנינו חל הכלל ולא החריג.

המבקשים השיבו לתגובת המשיבה; טענו כי האורכה שניתנה על ידי בית משפט הינה להגשת כתבי טענות ולא להגשת כתב הגנה וכי מתקיים החריג ולא הכלל שנזכר בהלכת אינדיג נ' בובליל.

לאחר ששקלתי את הדברים; עיינתי בכתב התביעה; בבקשה לסילוק על הסף; בבקשה שבפניי ובתגובות לה, דוחה אני את הבקשה וקובעת כי יש להגיש כתב הגנה עד ליום 15/1/16.

מעיון בכתב התביעה עולה כי בפי המשיבה טענות המופנות כנגד המבקשים ישירות, ראו למשל סעיף 20 לכתב התביעה, שם נטען כי המבקשים עומדים למעשה מאחורי פעילות המשיבים האחרים; סעיפים 45-51 לכתב התביעה, המייחסים למבקשים עילה של לשון הרע. איני מביעה דיעה באשר לסיכויי הבקשה לסילוק על הסף, שכלל לא נתמכה בתצהיר, אולם איני יכולה לומר, לצורך דיון בבקשה שבפניי כי סיכוייה כה גבוהים עד כי מוצדק לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה. הטענות המועלות בסעיפים אלו לכתב התביעה דורשים בירור עובדתי אולם אם יתבררו כנכונות, מציבות הן לכאורה יריבות ישירה מול המבקשים.

בנוסף, כלל לא שוכנעתי מהי הטרחה החריגה לה ידרשו המבקשים בהגשת כתב הגנתם. הרי ממילא נדרשו כבר המבקשים להגשת בקשה לסילוק על הסף; קיים הליך נוסף בין הצדדים או מי מהם המתנהל בבית המשפט השלום ברמלה בנוגע לפרויקט נושא הסכסוך; סבורה אני כי אף לצורך ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף יידרש בית המשפט לכתב ההגנה, על מנת לבחון בין היתר את סיכויי התביעה וגרסת ההגנה.

סבורה אני כי במקרה הנדון מתקיים הכלל הנזכר בהלכת אינדיג נ' בובליל ולא החריג, ויפים הדברים שנאמרו ברע"א 2655/12 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' פלוני (29/5/12) [פורסם במאגרים], אליהם הפנתה המשיבה בתגובתה, מפי כב' השופט זילברטל: " מעבר לדרוש מצאתי לנכון להעיר למבקשת, כי אין בידה זכות שטענתה בבקשה לסילוק על הסף תידון עוד בטרם הוגש כתב הגנתה, וככלל אין זה ראוי להאריך מועד להגשת כתב הגנה כשמוגשת בקשה לסילוק על הסף ובית המשפט מתבקש להקדים ולדון בבקשה. לענין זה ראו החלטתו המפורטת של השופט (כתארו אז) א' גרוניס ברע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג ([פורסם בנבו], 5.2.2007); יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) סעיף 336 (ה"ש 29)). העולה מהאמור שם הוא, כי: "ככלל מן הראוי שהדיון בערכאה הדיונית ייערך לאחר שהוגשו כתבי הטענות כולם ... הגשתה של בקשה לסילוק על הסף ... לא ראוי לה שתעצור את מרוץ הזמן להגשתו של כתב הגנה" (פסקה 7 לפסק הדין ברע"א 9030/04 אירופה ישראל (מ.מ.ש) נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ ([פורסם בנבו], 26.6.2007). גם מוטב אילו בית המשפט היה מורה תחילה על הגשת כתב הגנה ורק לאחר מכן דן בבקשה לסילוק על הסף (או פוסק שהטענות הכלולות בה תתבררנה במהלך שמיעת התיק לגופו)".

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה ומורה למבקשים להגיש כתב הגנה עד ליום 15/1/16. המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ תוך 30 יום וזאת ללא קשר לתוצאות.

החלטתי זו ניתנה כרשמת.  

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ו, 30 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.