ת"א 31357-04-14 א.ע. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי בקשה לפטור את התובע מצירוף חוות דעת רפואית וכן, בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

2.המדובר בתביעה בעילה חוזית לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח על תאונות אישיות לתלמידים. לטענת התובע, ביום 10/6/2013 נגרם לו נזק בעינו השמאלית, זאת לאחר שנפגע מענף עץ, בישוב ערערה שבנגב.

3.הנימוק לבקשה שהגיש התובע, כאמור לעיל, הנו חיסרון כיס של התובע ואמו שהנה, כנטען, אם חד הורית. בתמיכה לבקשה צירף התובע מכתב מאת העובדת הסוציאלית מהמחלקה לשירותים חברתיים במועצה המקומית תל שבע, בו צוין : "הריני לאשר כי הנ"ל (הגב' אבו עסא פאידה, אמו של התובע – י.פ.א) פנתה למחלקה לש"ח בתל שבע לפני כשנתיים על מנת לפתוח תיק, לאחר שפאידה עברה מאשקלון , פאידה היתה מוכרת ומטופלת, בעיקר על רקע איומים מצד קרובי משפחתה, על רקע כלכלי, הדרכה וליווי". כמו כן, צורפו אישורים מהמוסד לביטוח לאומי על זכאותה של הגב' פאידה לגמלת הבטחת הכנסה לשנת 2014 , וכן העתק מדף חשבון של הגב' פאידה ממנו עולה לכאורה כי נכון ליום 20/5/2014, חשבונה של הגב' פאידה עמד על יתרת זכות בשיעור של 928 ₪.

לבקשה וכן לכתב התביעה צירף התובע "סיכום ביקור" חתום בידי ד"ר מלמוד שרון, אשר קבע כי נותרה בתובע נכות רפואית בשיעור של 24%. אין זה מיותר בעיניי לציין, שהמסמך שערך ד"ר מלמוד, אינו מהווה חוות דעת על פי צורתו החיצונית ואינו עומד בדרישות החוק לשם כך. כמו כן, צורף אישור חתום על ידי הנהלת בית הספר היסודי אבן סינא- ערערה בנגב, לפיו התובע נעדר מבית הספר בין התאריכים 11/6/2013-12/9/2013.

4.הנתבעת טענה, כי הלכה פסוקה היא בקשות למתן פטור ייבחנו על פי הפרמטרים הבאים:

א.הבקשה צריכה להעלות "טעם מיוחד" כגון חסרון כיס.

ב.התביעה אינה תביעת סרק .

ג.ראשית ראייה לצורך למנות מומחה רפואי.

לטענת הנתבעת, לא עלה בידי התובע להוכיח אף לא אחד מהפרמטרים המצוינים לעיל.

הנתבעת טענה, כי המצג אותו הציג התובע ביחס למצבו הכלכלי הנו מצג חלקי ועמום שכן, לא הובאו פרטים כלשהם על מצבו הכלכלי של האב, אשר מכתב התביעה עצמו עולה שהתובע מצוי עמו בקשר. עוד נטען כי מצבה הכלכלי של האם אינו קשה כנטען ולראייה, ניתן לראות שהיא מצויה ביתרת זכות בחשבונה . הנתבעת עוד טענה, כי תביעתו של התובע הנה תביעת סרק שכן פגיעתו הנה מינורית ופשוטה שלא הותירה משקעיה לאורך זמן.

טענה נוספת שהעלתה הנתבעת הנה שהתובע לא הצביע על קיומה של ראשית ראייה, שכן לכתב התביעה לא צורפו אישורים רפואיים כלשהם למעט מכתב מרופא העיניים, ד"ר מלמוד, אשר נערך שנה שלמה לאחר האירוע הנטען.

5.התובע הגיש תשובה לתגובת הנתבעת. בתשובה נטען בין היתר, שהתובע חי עם אמו ובינו לבין אביו שוררים יחסי ניכור, האב אינו לוקח חלק בחיי התובע, והקשר היחידי שהם מקיימים הנו באמצעות פגישות קרות וקצרות בלבד. האב, כך נטען, אינו מסייע לתובע ולאמו מבחינה כלשהי ובוודאי שלא מבחינה כלכלית.