ת"א 31353-10-15 מולטיואק בע"מ נ' חליה ואח'

1.המשיבה הגישה נגד המבקשים תביעה לאכיפת הסכם מיום 2/3/15, ובכלל זה למינוי כונס נכסים על דירתם של המבקשים באשדוד (להלן: "הדירה"), אשר ימכור את הדירה למטרת פירעון החוב מושא ההסכם.

2.לפניי בקשת המבקשים לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית ומקומית ולחילופין להעברת הדיון לבית הדין האזורי בירושלים.

3.עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה.

4.סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969, שכותרתו "סמכות בין דין אזורי", קובע כך:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".

5.השאלה המתעוררת היא האם עילת התובענה שבפניי היא ביחסי העבודה שבין המשיבה לבין המבקש 1. המשיבה הפנתה בעניין זה לפסיקת בית המשפט העליון ולפיה "'עילה ביחסי עובד מעביד' לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה אינה עניין של מקור הסכסוך, אלא עניין של זכויות או חובות בדיני העבודה" (ע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ ואח' נ' ליפקונסקי ואח', פ"ד נט(3) 497, בעמ' 514).

6.נמצא שסמכותו של בית הדין לעבודה מכוחו של סעיף 24(א)(1) לחוק קמה בהתקיימם של שני מבחנים מצטברים - מבחן זהות הצדדים (עובד ומעביד) ומבחן זהות העילה, דהיינו האם מקורה של עילת התביעה ביחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

7.בענייננו עילת התביעה היא חוזית והיא מתבססת על ההסכם אשר נחתם בין בעלי הדין. ההסכם עוסק בפירעון חובם של המבקשים למשיבה בסך של 150,000 ₪ באמצעות מכירת הדירה. אמנם מקור החוב הוא לכאורה ביחסי עבודה שהתקיימו בין המשיבה לבין המבקש 1, אך עילת התביעה איננה בזכויות או בחובות שבדיני עבודה.

8.למעלה מן הנדרש, אין טענה כי בין המבקשת 2 לבין המשיבה התקיימו יחסי עובד ומעביד, כך שמקל וחומר בתביעה נגדה אין לבית הדין לעבודה סמכות עניינית.