ת"א 31350-09-10 מכמל נ' נעמה פייסל

לפניי בקשה מטעם התובעת לשינוי סדר הבאת ראיות מהטעם כי יש לראות בטענות הנתבעת בתצהיר שצורף כתמיכה להתנגדות לביצוע משנת 1997, כטענות "הודאה והדחה" בגינן יש להפוך סדר הבאת הראיות ולהורות לה להגיש תצהיריה וראיותיה קודם לתובעת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה דין הבקשה להדחות.

התובעת ציטטה דברי הנתבעת באופן חלקי, אשר אינו משקף נאמנה טענות הנתבעת ואת קביעות הרשמת לאחר הדיון בהתנגדות לביצוע שטר. אין כל תצהיר/מסמך בו מודה הנתבעת בעובדות מהותיות של עילת התביעה אשר יש בהם כדי להקים טענת "הודאה והדחה". נהפוך הוא: הנתבעת לא הודתה מעולם בזכותה של התובעת לקבל כל סכום שהוא, התובעת לא אוחזת בשטרות המקוריים ולטענת הנתבעת חלקם כלל לא חתומים ע"י הנתבעת, התובעת הגיעה להסדרי פשרה עם חייבים אחרים בתיק ברם גובה החוב לא עודכן ע"י התובעת בתיק ההוצל"פ כך שגם הסכום שנוי במחלוקת.

וראה בענין זה דברי הרשמת הבכירה גילה ספרא ברנע- בהחלטתה מיום 13/3/14:

"לאחר ריבוי החלטות שלי ושל ערכאות הערעור, התקיים לפניי דיון בהתנגדות לביצוע שטר, שהגישה המבקשת, החייבת מס' 2 בתיק הוצל"פ 02-04712-97-6 ביום 20/6/07.

המבקשת טוענת כי השטרות אינם שטרי חוב, מאחר ואינם שלמים וחסרי פרטים מהותיים; כי מעולם לא נדרשה לפרוע את השטרות, וכי השטרות ניתנו לבעלה המנוח של המשיבה, שהיה אמור לתת כנגדם הלוואות מעת לעת. עוד טענה המבקשת כי היא ובעלה שילמו סכומים שונים לבעלה של המשיבה וכי השטרות נותרו בחזקתו לצורך בטחון להלוואות, שייתן להם בעתיד. טענת ההגנה העיקרית הינה כי בעלה של המשיבה לא נתן למבקשת או לבעלה הלוואות נוספות, להבטחתן נמסרו השטרות, ונפטר. המבקשת טוענת כי בעלה שילם כספים רבים, שלא הופחתו מסכום החוב, ולכן הוא תפח. לסיום טוענת המבקשת כי אם תחוייב בסכום כלשהו יש לקזז ממנו את הנזקים שנגרמו לה עקב התנהלות המשיבה, והשיהוי בהליכים, שגרם לה לנזק ליכולת ההתגוננות.

בדיון לפניי נחקרה המבקשת ארוכות, וגרסתה לא נתכרסמה ולו במעט, אלא היא חזרה על טענותיה ופיתחה אותן, ענתה בפירוט, ונותרו על כנן טענות ההגנה דלעיל, בראשן העדר תמורה, שיהוי בדרישה, ותשלומים שלא הוקטנו" ההדגשות אינן במקור- א.ד.)

בנסיבות אלה, אין הצדקה להפיכת סדר הראיות ועל התובעת להגיש ראיותיה תחילה. בהתאם, תצהירי התובעת יוגשו עד ליום 21/9/14 ותצהירי הנתבעת עד ליום 21/10/14.