ת"א 31271-03-16 שיבלי(המנוח) ואח' נ' חמידי ואח'

לפניי בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. לא ניתן להיענות לבקשה בשלב זה מהטעמים שיפורטו להלן.

1.לא ניתן לקבל את אישורי המסירה לידי הנתבעים 5 – 9 כאישורי מסירה כדין מהטעמים שיפורטו להלן.

מעיון באישורי המסירה ותצהיר המוסר עולה, כי המסירה לידי הנתבעים 5 – 8 נעשתה באמצעות אחיהם רזק ח'ליל, נתבע 4, אשר אף הוא נתבע בתביעה זו כיורש המנוח ח'ליל עלי חמידי, ואולם בתצהיר המוסר לא צוין כי האח רזק לו בוצעו ההמצאות אכן מתגורר עם הנתבעים 5 -8 באותו הבית, ומכל מקום במקרה זה, אין לקבל את ההמצאות באמצעות האח כהמצאות כדין. הכלל לעניין המצאת כתבי בי-דין קבוע בתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") הקובעת, כי ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו. ניתן להמציא לבן משפחה כחלופה, אך רק כיוצא מן הכלל, ורק כאשר לא ניתן לבצע את ההמצאה לנמען גופו. הכלל הוא, כי ראשית יש לפעול בשקידה ראויה וסבירה ככל האפשר למסור את הכתב לנתבעים באופן אישי. חשיבות ההמצאה של כתב בי-דין באופן אישי לידי הנתבעים, אינה מאפשרת המצאה באחת החלופיות באופן אוטומטי מבלי שייעשו ניסיונות לקיים את הכלל ויוכח, כי אכן "אין אפשרות למצוא את הנמען".

במקרה זה התובעים לא הראו באמצעות תצהיר המוסר, כי נעשו ניסיונות כלשהם לבצע את המסירה לידי הנתבעים באופן אישי, ואף לא ניתן ללמוד מתצהיר המוסר מדוע לא ניתן לבצע את המסירה באופן אישי לנמענים, ואין ערובה לכך שאכן מסר את כתב התביעה וההזמנה לדין לידי הנתבעים בפועל.

לא ניתן גם לקבל את אישור המסירה לידי הנתבעת 9 - לשכת רישום המקרקעין / רשם המקרקעין כאישור מסירה כדין, שכן ההמצאה לא בוצעה בהתאם לתקנה 485 לתקנות סד"א הקובעת, כי "המען להמצאת כתב בי-דין למדינה יהיה משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט הדן בתובענה".

2.באשר לתצהיר ההסכמה שהוגש מטעמו של הנתבע רזק, לא ניתן לקבלו כתצהיר הסכמה מטעם הנתבעים 5 - 8, ואין בכוחו לחייבם.

3.אשר על כן, הבקשה נדחית. הנני מורה לתובעים להמציא במסירה אישית כדין את כתב התביעה וההזמנה לדין לידי כל אחד מהנתבעים 5 – 9, ולהגיש אישור מסירה בצירוף תצהיר מוסר לתיק בית המשפט תוך 30 יום מהיום. לא יוגשו אישורי מסירה כאמור, תימחק התביעה בכללותה.

התיק יובא לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ו, 09 יוני 2016, בהעדר הצדדים.