ת"א 31157-11-13 אמנון קופלה נ' .גדעון קופלה ואח'

1.החלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה.

2.התביעה דנן היא אחת מבין שלוש תביעות המהוות היבטים שונים של אותו סכסוך. בקשה קודמת לתיקון כתב תביעה, דומה בהקשרה ובאופיה לתביעה דנן אושרה במסגרת החלטת בית המשפט ביום 3.11.2014, במסגרת ת"א 29679-10-13. זאת, בהתבסס על מדיניות פסיקת בתי המשפט לפיה, בפרט, ביחס לכל הליך המצוי בשלביו הראשונים ראוי לאשר לכל בעל דין לעדכן את כתבי הטענות שהגיש, גם אם כנגד הוצאות מתאימות. מעל הצורך אציין, שבעלי הדין ובאי כוחם בהליך דהתם זהים בעיקרם לבעלי הדין בהליך זה.

3.הוצאות הדיון בבקשה בסך 1,500 ₪ לנתבעים שהגישו כתב הגנה, בנסיבות העניין: לנתבעים 1 ו – 2 ביחד.

4.עם זאת, במישור אחד ניכר ההבדל. הנתבעים 5 ו- 6 שהוגדרו כנתבעים פורמליים, לא הגישו תגובה במסגרת ת"א 29679-10-13, וממילא, בנסיבות אלה, החלטת בית המשפט, לא התייחסה אליהם בנפרד, ואולם, עתה, תגובתם בפניי, ונוכח זאת נדרש בית המשפט להיבטים הקשורים במעמדם כנתבעים פורמליים, כלשון התובע, ומתוקף תפקידם ככונסי נכסים.

א.תחילה, אשוב ואתן ביטוי לבעייתיות במושג "נתבע פורמאלי", אשר, ושלא במקרה, אין לו כל זכר בתקנות סדר הדין, ולטעמי, יש למעט מאוד בשימוש במושג זה, אם בכלל.

ב. הנתבעים 5 ו- 6, הינם כונסי נכסים. הם אף נתבעים מכוח תפקידם זה. בכך גלומה בעייתיות. פסיקת בתי המשפט בנדון דידן עקבית, והיא משקפת מדיניות לפיה, למעט במצבים חריגים ויוצאי דופן, עושה הנאמן או המנהל המיוחד בתפקידו רק מטעם בית המשפט שמינה אותו או בפיקוחו, בוודאי לא כישות אזרחית עצמאית, ולכל היותר, אם יש מי הסבור שעשה הנאמן בתפקידו שלא כהלכה, או שחב הוא כספים, כתובתו בבית המשפט שמטעמו עושה הנאמן בתפקידו, ובמסגרת אותו תיק:

כל נושה רשאי לתבוע בתביעה אישית את המנהל המיוחד בגין מעשים או מחדלים פסולים בזדון או בגין מעשי רשלנות אישית או בחריגה מסמכות, אם נעשו על ידו. רשלנות במשמע רשלנות כלפי הנושה התובע, ולא די לנושה בתביעה אישית שיוכיח שהמנהל המיוחד התרשל כלפי החברה או כלפי גורם אחר זולתו. מאחר ששאלת הסמכות של המנהל המיוחד כפקיד בימ"ש ומסגרתה, וסוגיית חסינותו הן קרדינליות בתביעה אישית נגד המנהל המיוחד בקשר לתפקידו, ברור שכל תביעה כזו צריכה להיות מוגשת ולהתברר בפני ביהמ"ש שמינה את המנהל המיוחד, או שביהמ"ש הממנה יתיר לנושה להגיש תביעה מתאימה בבימ"ש אחר.." [פש"ר 40/97 שביט נ' רביב עמק חפר – תשתיות ובניה (1982) בע"מ, (פורסם)].

ויוטעם: מבחינת הפיקוח על כונס נכסים, העושה בתפקידו כזרועו הארוכה של בית המשפט, אינני בדעה שיש הבדל רלוונטי לענייננו, בין כונס במסגרת הליכי פשט"ר, אכיפת אגרת חוב, או כבפרשתנו. כלל ועיקר: כונס לא ייתבע אישית בהליך אזרחי נפרד, למעט במצבים חריגים שאינם רלוונטיים.

מעל הצורך יובהר, שאין משמעות הדברים, שבהכרח אין ממש בטענות התובע, אך עליו להעלותן בפני אותה ערכאה היודעת היטב מה גדר סמכויותיו של מי שמונה על ידה, והמוסמכת להכריע, בין היתר, בשאלה, האם חרג הוא מסמכויותיו, אם לאו: