ת"א 3112-04 זמיר דניאלה נ' רידניק רפאל ואח' בפני כב' השופטת נחמה נצר

המבקשת/התובעת עתרה להאריך לה המועד להגשת חוות דעת מומחה מטעמה, במקביל עתר המשיב/הנתבע להשגת קביעה שיפוטית לפיה המועד להגשת חוות דעת כאמור, חלף.

בנסיבות אלו, סברתי כי נכון יהיה להכריע בשתי הבקשות במאוחד.

לעניין הבקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת

המבקשת ביקשה להאריך לה את המועד להגשת חוות דעת מומחה וזאת תוך 30 יום שלאחר מועד קבלת מסמכים אותם דרשה מהמשיב.

נטען כי במהלך בירור התובענה עמד בית משפט על החשיבות שבהגשת חוות דעת כאמור, זאת להוכחת טענות המבקשת ועל כן, קיימת נחיצות בהגשת חוות דעת.

המשיב מתנגד להארכת המועד וכנימוק לכך נמנו נימוקים המשמשים בפי המבקש, אף לצורך השגת קביעה שיפוטית כי חלף למבקשת המועד להגשת חוות דעת מומחה מטעמה.

לעניין הבקשה להורות על חלוף המועד להגשת חוות דעת מומחה -

המשיב סבור כי נכון יהיה לקבוע כי חלף למבקשת המועד להגשת חוות דעת מומחה מטעמה וכפועל יוצא מכך, למנוע מהמבקשת להציג חוות דעת כאמור.

ענין לנו בהליכים הנמשכים מעל עשור שנים.

המבקשת, כך נטען, הצהירה כי בכוונתה להציג חוות דעת מומחה באשר למחירי גריסת האבן וכי היא נזקקת לשלושה חודשים לשם הצגת חוות דעת כאמור.

המבקשת, כך נטען, מעולם לא טענה כי לצורך הגשת חוות הדעת היא נזקקת למסמכים כלשהם, או כי קיימים מכשולים אחרים המונעים הגשתה של חוות דעת.