ת"א 31099-10-14 שגיא ואח' נ' הועדה המרחבית לתכנון ובניה - השומרון ואח'

תביעה לפסיקת פיצויים בגין הפקעה: הן בגין השטח שהופקע, והן בגין הפגיעה במבנה הנותר כתוצאה מההפקעה.

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, חוות דעת המומחים (הן מטעם הצדדים והן מטעם בית המשפט), ולאחר שב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

עוד הוסכם כי הסכום שייפסק לא יפחת מסך של 150,000 ₪, ולא יעלה על סך של 350,000 ש"ח.

1.התובעים הינם בעלים של המקרקעין הידועים כגוש 10073 חלקה 36 בפרדס חנה (להלן המקרקעין"). המקרקעין היו בבעלות משפחת התובעת משנת 1936, ואילו התובעים מתגוררים במקרקעין החל משנת 1972.

שטח חלקת התובעים בהתאם לנסח הרישום הינו 1,777 מ"ר.

בדרום החלקה נבנה בית מגורים בשנות השלושים של המאה הקודמת.

החלקה הינה בצורת טרפז וגובלת בשלושה רחובות.

2.ביום 6/10/77 ניתן לתובעים היתר בניה לבניית תוספת למבנה הקיים, במסגרתו אישרה הוועדה המקומית את הרחבת בית המגורים של התובעים לכיוון דרך עירון. לא סומנה במפת ההיתר יעוד לדרך או הפקעה צפויה, והתוספת נבנתה בהתאם להיתר שניתן.

3.בחודש 7/2013 קיבלו התובעים מהנתבעת 3 הודעת חיוב בגין היטל סלילת רחובות או אז התברר להם, לראשונה, כי חלק מחלקתם הינה בייעוד לצרכי ציבור עפ"י תכניות בניין עיר ישנות, וכי ביתם שנבנה עפ"י היתר בניה כדין, נמצא בקו בניין אפס לשטח המיועד להרחבת הדרך.

ביום 17/11/2013 קיבלו התובעים מהנתבעת 1 הודעה לפי סעיף 5 ו-7 לחוק התכנון והבניה על הפקעת קרקע מחלקתם, בהתאם לתכנית ש/18 המאושרת מיום 26/8/73, לצורך הרחבת כביש דרך עירון.

הודעת ההפקעה פורסמה ברשומות ביום 2/7/14 והערה בגינה נרשמה בלשכת רשם המקרקעין ביום 3/8/14.

4.שטח הקרקע המופקעת מתוך חלקת התובעים הינו 686 מ"ר, המהווים 38.6% משטח החלקה.

5.התובעים לא הגישו תביעת פיצויים על ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, שכן לא ידעו עד לשנת 2013 על שינוי היעוד בחלקה, ומאז אישור תוכנית ש/18 ועד פרסום הודעת ההפקעה חלפו 40 שנים שבהן לא ממשה הרשות את המטרה הציבורית.

6.מומחה מטעם התובעים קבע כי הפיצויים בגין השטח המופקע בניכוי השטח הפטור מתשלום הינו בסך של 115,000 ₪, ואילו פיצוי בגין מלוא שטח ההפקעה הינו בסך של 200,000 ₪.

כן נקבע בחוות הדעת כי הפיצוי בגין הפגיעה במבנה הקיים עומד על סך של 690,000 ₪.

7.מומחה הנתבעים קבע כי אין לשלם לתובעים פיצויי הפקעה, שכן תכנית בניין עיר ש/18 הינה תכנית שהשביחה את הקרקע באופן מידתי המפצה על ההפרשה לצורכי ציבור בכך שהוספו זכויות בנייה למקרקעין, ולפיכך התובעים לא נפגעו בעקבות הפקעת הקרקע.