ת"א 31028-02-13 טריף ואח' נ' בריק ואח'

מבוא

1. בשנת 1997 נערך הסכם למכירת מקרקעין (להלן 'ההסכם הראשון', או 'הסכם 1997') בין המנוח נעים טריף ז"ל (להלן- המנוח) לבין נתבע 1 (להלן- הנתבע), הנתבע התחייב על פי ההסכם לשאת בתשלום מס שבח. אין מחלוקת כי הנתבע שילם את מלוא התמורה למנוח וקבל חזקה במקרקעין במהלך שנת 1997, אין מחלוקת כי לרשויות המס לא שולם תשלום כל שהוא עד היום בגין מס שבח והעסקה משנת 1997 לא הושלמה ברישום.

    

   עוד יש לציין כי במועד המכירה, טרם היה המנוח הבעלים הרשום של הזכויות, הוא רכש זכויותיו בעת שנמכרו המקרקעין במסגרת תיק הוצל"פ מנדים הזימה (להלן-הזימה), אך הזכויות לא נרשמו על שמו גם משום שטרם שולם מס השבח בגין עסקת הזימה.

    

   לימים המוכר נפטר ובשנת 2000 ירשו שני התובעים-נכדיו את זכויותיו, הזימה שהתנגדה להעברת זכויותיה למנוח ניהלה הליכים נגדו ונגד עזבונו, הנתבע מצידו פתח בשנת 2000 בהליכים נגד עזבון המנוח ויורשיו-התובעים.

2. טענות הזימה נדחו, ובמהלך בירור טענות הנתבע מול עזבון המנוח ויורשיו, הגיעו הצדדים בשנת 2003 להסכם פשרה (להלן 'ההסכם השני' או 'הסכם 2003') שקבל תוקף של פסק דין לפיו ההסכם משנת 1997 יבוטל, המקרקעין יימכרו לחמשת בני משפחתו של הנתבע, ארבעה מהם הם צד להליך שלפניי, נתבעים 2-5 (להלן-הנתבעים) שהתחייבו לשאת במס שבח בגין העסקה משנת 2003, גם הפעם תשלום כל שהוא בגין מס שבח לא שולם לרשויות המס.

    

   בהסכם הפשרה אפשרו הצדדים לנתבע לבטל את הסכם 2003 (ולהשאיר בתוקפו את הסכם 1997), במידה ותוך 6 חודשים לא יקיימו התובעים תנאים שונים. בפועל התנאים לא קוימו והנתבע לא ניצל זכותו לבטל את הסכם 2003.

    

3. המחלוקת סביבה מתנהל תיק זה היא תשלום מס השבח שלא שולם עד היום, בחלוף 19 שנה מיום חתימת ההסכם הראשון ו-13 שנה מיום חתימת ההסכם השני. לאחר הדיווח לרשויות המס על הסכם 2003, סרבו הרשויות להכיר בביטול הסכם 1997 ולכן הם דורשים מיורשי המנוח את תשלום מס השבח בגין הסכם 1997, בהתאם לחבותו כמוכר על פי החוק.

    

   בפועל נוצר מילכוד, המחלוקת האמיתית היא מי יישא בתשלום מס השבח שתפח וגדל לממדים גדולים, כל אחד מהצדדים חושש כי ייאלץ לשאת בתשלום המס ולכן הוא מתנער מההסכם או מהמקרקעין.

   התובעים שקיבלו את מלוא התמורה בגין העסקה ומסרו את החזקה בה, מצאו עצמם מתמודדים כמוכרים מול רשויות המס שדורשות מהם את תשלום מס השבח, הבהיר זאת היטב העד היחידי מטעם התובעים בעדותו ולפיה אם מס השבח ישולם על ידי הנתבעים, לא תהיה לו דרישה כל שהיא מהנתבעים (עמוד 25 לפרוטוקול שורה 23).

   הנתבעים שילמו את מלוא התמורה עבור המקרקעין ולמרות זאת הם לא דורשים דבר באשר לרישום המקרקעין על שמם מאחר ולפי תוכן ההסכמים עליהם לשאת כלפי התובעים גם במס שבח וכדי לא לשלמו הם מנסים לכאורה להתנער מההסכם.