ת"א 3085-12-16 יוסף נ' בלס ואח'

הוגשה תובענה לסעד הצהרתי לביטול הסכם מכר וכן תביעה כספית על סכום של 65,000 ₪ שהוא סכום הפיצוי המוסכם, כאשר לצדה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני המורה על איסור דיספוזיציה ביחס לדירה ברחוב לוינסקי 71 תל אביב (להלן: "הדירה") וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.

דינה של הבקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד - דחייה.

לטענת המבקש ביום 7.7.13 חתם על הסכם למכירת זכויותיו בדירה עם המשיב 1 בסכום של 650,000 ₪; מסיבות שונות עד היום שולם על ידי המשיב 1 על חשבון התמורה אך סכום של 350,000 ₪.

על אף פניות רבות של המבקש למשיב לתקן את המחדל בהפרת ההסכם, הדבר לא נעשה ולכן הודיע ביום 16.5.16 על ביטול ההסכם.

עוד עולה מהאמור בבקשה לסעד הזמני כי ביום 17.6.14 נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיבים 2 ו-3, וביום 24.7.14 הערה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין לטובת המשיב 4 בגין הלוואה על סך של 490,000 ₪ שנלקחה על ידי המשיבים 2,3.

טענות המבקש הן כי רישום ההערה לטובת המשיב 1 מקורה בייפוי כח שניתן לעו"ד דב ארבל ז"ל, שלו נוספו הוראות שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו.

כשלעצמי, ובזהירות הנדרשת, נדמה שההערות שנרשמו לא היו מכח ההוראות הנוספות אלא מכח יפוי הכח שניתן.

מכל מקום – סעד זמני שעניינו צו מניעה מן הצדק הוא וכפוף לדיני היושר, שאחד מהם הוא השיהוי = הרי ההסכם בוטל בחודש מאי 2016. גם לשיטת המבקש עצמו "בתחילת חודש נובמבר 2016" גילה את הפרטים כאמור; מדוע לא פנה מ"תחילת חודש נובמבר" עד כה לבית המשפט, לכך לא נמצאה תשובה.

מכל מקום, ומבלי לקבוע מסמרות, ככל הנראה הסעד המתבקש אינו אלא כספי, בין בהשלמת התמורה או בהשבתה, וכן הפיצוי המסוכם – כאשר הסמכות העניינית היא ככל הנראה לבית משפט השלום, כאשר ייתכן והמשיבים 2-4 הסתמכו על המרשם, וגם הודעת הביטול של המבקש ביחס להסכם עם המשיב 2 ניתן לאחר רישום ההערות לטובת המשיבים 2-4.