ת"א 30843-12-10

1.התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת כתביעה בגין הפרת חוזה וכספית לתשלום סך של 1,415,200 ₪ וזאת בשל הפרת חוזה לפינוי מקרקעין מחודש נובמבר 2009 לפיו התחייבה הנתבעת לפינוי פסולת משטחה של התובעת, אשר זו התחייבה לפנותו במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (בתא"ק 19301-10-9). לפי הנטען עד למועד הגשת התביעה ועד בכלל לא עשתה כן הנתבעת והתובעת היא אשר נאלצה לפנות את השטח ולשאת בעלות פינוי הפסולת. סכום התביעה הורכב מפיצוי הנדרש לפי ההסכם וכן מחישוב של תוספת בסך 2,000 ₪ בגין כל יום של איחור. כמו כן כולל הסכום הנ"ל, עלות פינוי המקרקעין בסך של 603,200 ₪ וסך של 812,000 ₪ בגין פיצוי מוסכם.

3.הנתבעת כפרה בכל טענות התובעת וטענה כי התובעת לא פנתה אל הנתבעת כלל לפנות את השטח עד למועד 15.7.2010 וכל זאת מכיוון שלטענתה, השטח היה פנוי.

כמו כן נטען כי היא לא קיבלה כל דרישה לפנות את השטח לפני תאריך 15.7.2010. עוד נטען כי סכום הפיצוי היומי איננו פרופורציונאלי ומופרז וכי התנהגותה של התובעת נובעת מחוסר תום לב לאורך כל אורך הדרך ולכן על ביהמ"ש להקטין את הסכומים ואף לדחות את התובענה ולחייב את התובעת בהוצאות.

4.הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד -1984 וזאת לאחר הגשת הסיכומים והמסמכים מטעם כל אחד מהם.

הסיכומים הוגשו והתיק הובא בפניי למתן פסק דין (לאחר שובי מהשבתון).

5.לאחר שקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו ובסיכומיהם, בשים לב למכלול הטענות וכן למגבלות שבדין שאין פוסקים פיצויים מוסכמים בנוסף לפיצויים שיש לגביהן ראיות ועל הצד הטוען לבחור באפשרות אחד מהם, וכן בשים לב לטענות כי מדובר בפיצויים שמבחינת גובהם מצד אחד והנזק שנגרם, אם נגרם, מאידך, יש בהם משום עונש והם מופרזים בנסיבות המקרה, וכן הטענה כי שווי כל החלקה שנמכרה נמוך מהסכום הנתבע; ולאחר שעיינתי בהליך הקודם שבין הצדדים (תיק תא"ק 19301-10-09), הנני פוסק לתובעת את הסך של 260,000 ₪ כולל הוצאות (אגרה ששולמה) ושכ"ט להיום.

6. אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 260,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנוגע לאגרה ניתן פטור מתשלום מחצית השנייה של האגרה בהחלטה מיום 23.9.14.