ת"א 30748-08-14 ח. ואח' נ' קופת חולים לאומית

1.בהחלטה זו נעסוק בשאלה האם תביעתם של הוריי הקטינה, התובעת 1 (להלן: "א."), התובעים 2 ו-3, (להלן: "ההורים"), בעילה של "הולדה בעוולה", התיישנה אם לאו.

2.בהחלטתי מיום 10/03/15 (סעיף 13) ציינתי כי מועד תחילת ההתיישנות יכול להיות מועד הלידה, אך גם מועד גילוי הנזק, ככל שלא התגלה סמוך לאחר הלידה.

3.לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי יש לשמוע ראיות לגבי מועד תחילת ההתיישנות ומישכה, תוך בחינת נקודות אלה לאור סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958, וסעיף 89 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשל"א – 1971, והיחס ביניהם (ראה סעיפים 19+24 להחלטתי מיום 10/03/15).

4.בהתאם נוהלו הוכחות בשאלת ההתיישנות, במסגרתה נשמעו מטעם התובעים, ההורים, [שהגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם (ת/3)] והמומחה מטעמם, פרופ' אבינועם שופר (שחוות דעתו הוגשה וסומנה ת/1).

הנתבעת בחרה שלא להעיד עדים מטעמה אלא להגיש מסמכים רפואיים בלבד.

5.הצדדים הגישו סיכומים (לרבות סיכומי תשובה על ידי הנתבעת) בשאלת ההתיישנות.

רקע:

6.א. נולדה ביום 17/11/06, כשהיא סובלת ממחלה נוירו-גנטית, המערבת הן את המוח והן את חוט השדרה, ובעקבות כך גורמת לבעיה קוגניטיבית ומוטורית קשה (פיגור שכלי בדרגה בינונית ופראפלגיה).