ת"א 30739-01-15 סע דלק להשקעות בע"מ ואח' נ' ח.י. דיזול חדרה בע"מ ואח'

התובעות מבקשות להתיר להן לתקן את כתב-התביעה; הנתבעים מתנגדים לכך.

1.התובעות הגישו לביצוע שטר נגד הנתבעים. לנתבעים ניתנה רשות להתגונן כנגד השטר.

2.התביעה נסמכת על עילה שטרית. התובעות מבקשות ליתן להן רשות לתקן את כתב-התביעה משני טעמים: ראשית, על-מנת לפרוש כדבעי את התשתית העובדתית שניצבת ביסוד התביעה – תשתית שלא פורטה די הצורך בבקשת הביצוע שעל-יסודה נפתח ההליך; שנית, כדי להשיב לטענות הנתבעים שהועלו במסגרת הבקשה לרשות להתגונן, בתצהירים שהיו לכתב-הגנה.

3.עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה. דין הבקשה להתקבל בחלקה, ככל שהיא מתייחסת לפירוט עילת התביעה; אין מקום להיעתר לה ככל שהיא מכוונת להגשת תשובה במענה לטענות ההגנה.

4.אמת-המידה שחלה על בקשה לתיקון כתב-תביעה נקבעה בתק' 92 לתקנות סדר הדין האזרחי. מרכז הכובד מצוי בשאלה עד כמה יהא בתיקון כדי להביא לבירור את השאלות הממשיות אשר שנויות בין הצדדים במחלוקת [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)].

יחד עם זאת, שאלת נחיצות התיקון לבירור שאלה אמיתית שבמחלוקת אינה חזות הכול [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)]. יש ליתן את הדעת גם לאינטרס בעל-הדין האחר שהיריעה לא תורחב שלא לצורך, ולאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול זמן שיפוטי שהוקצה לכך בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)]. לצד הכרחיות התיקון יש לבחון אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מהצדדים יתרון דיוני שהוא ויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה מצבו בעקבות הוויתור. אם נמצא שלצד האחר יגרמו נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתיקון יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, פסקות י"ד-י"ז וההפניות שם (2008)].

5.השיקולים הללו מצדדים בהתרת התיקון המבוקש, ככל שהוא נסב על פירוט עילת התביעה. אם הוגשה תביעה שטרית בהוצאה לפועל וניתנה לנתבע רשות להתגונן מפניה, הדרך הנכונה לפירוט עילת התביעה כשהדבר נדרש היא על-ידי תיקון כתב-התביעה [ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746 (1987)]. התיקון המבוקש לא כרוך בהעלאת טענה מפתיעה באופן שעשוי להסב לנתבעים עוול דיוני או מהותי, או לקפח את זכותם להתגונן נגד התובענה. ההליך מצוי בשלב מקדמי, טרם קדם-משפט ראשון, ולא הוחל בבירור העובדתי.

יש להתיר אפוא את תיקון כתב-התביעה, בכל הקשור לפירוט העילה. בה בעת אין מקום לכלול בכתב-התביעה טענות שאינן חלק מעילת התובענה ושלפי טיבן הן בגדר מענה לטענות הגנה; עם תיקון כתב-התביעה תעמוד לנתבעים זכות להגיש כתב-הגנה מתוקן, וככל שהתובעות תסבורנה שיש להשיב לכתב-ההגנה – תהיינה רשאיות לעשות כן על דרך של הגשת כתב-תשובה.