ת"א 30704-07-14 עירית חדרה ואח' נ' אליעזר בע"מ ואח'

בפני בקשת התובעת מיום 22.07.15 לביטול מחיקת התביעה בהעדר התייצבות מיום 14.06.15.

התיק היה קבוע תחילה לקדם משפט ליום 14.06.15, אך ב"כ התובעת לא התייצב אליו, ולכן דחיתי את התביעה העיקרית, וקיבלתי את התביעה-שכנגד על סך של 1,960,076 ₪, תוך חיוב התובעת בהוצאות נאות-חן כמו גם בשכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.

כעת, כאמור, מבקשת התובעת לבטל את פסק הדין.

לטענת נאות-חן הבקשה הוגשה באיחור, ומבלי שהוגשה בקשת ארכה, ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

לטענתה, נודע לעירייה על פסק הדין כבר למחרת ביום 15.06.15 עת נכנסה ב"כ העירייה לנט-המשפט, או לכל המאוחר ביום 18.06.15 עת שוחחו ב"כ העירייה עו"ד ניצמנוביץ ועו"ד ריקי בר עם ב"כ נאות-חן, ולא כטענת העירייה לפיה רק ביום 23.06.15 קיבלה העירייה את פסק הדין בדואר.

המבקשת מצידה טוענת כי הבקשה הוגשה במועד. לטענתה, לאור לשון תקנה 201 לתקנות סדר הדין האחזרי התשמ"ד – 1984, על בעל הדין להגיש בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד תוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה., ולא מהמועד בו ידע על קיומה.

בנסיבות העניין , ואף אם אניח כי הפרשנות הנכונה לתקנה היא כי יש למנות את המועד של 30 יום מיום 15.6.15, שאז, כך לטענת הנתבעת, נודע למבקשת על פסק הדין (ואינני קובעת כך בשלב זה) , אני סבורה כי אין מקום, לאור איחור של ימים ספורים בלבד, ולאחר שבמהלך ימים אלה באה המבקשת במו"מ עם ב"כ נאות-חן על מנת להגיע להסכמות, לדחות את הבקשה רק על שום שהוגשה באיחור של חימים ספורים (הבקשה הוגשה ביום 22.7.15), אם אכן מדובר באיחור.

בהקשר זה אציין כי אני מודעת היטב לפסיקה המעדיפה את כלל ה"ידיעה" מול כלל ה"המצאה". יחד עם זאת, יש לבחון כיצד מתיישבת פסיקה זו עם הפסיקה הקובעת כי עיון בנט המשפט אינו מהווה המצאה כדין, על כל המשתמע מכך (ע"א 3696/15 לנגוצקי נ' רציו (ניתן ביום 05.11.15, פורסם בנבו)).

אם נקבע כי עיון בנט המשפט מהווה ידיעה, המבטלת את הצורך בהמצאה כדין, הרי שלכאורה נרוקן מתוכנו את פסק הדין בעניין לנגוצקי הנ"ל.

בנסיבות שבפני, לאור כל האמור לעיל, ולאור האיחור שהוא בן כמה ימים בלבד, מצאתי כי יש לבחון את הבקשה לגופה.