קוגל נ' רבינוביץ ואח'

התובע הגיש תביעה כספית כנגד ארבעת הנתבעים בשל כספים שלטענתו מגיעים לו בקשר עם חלוקת רווחי יזמות בגין קרקע בשכונת גילה בירושלים. עפ"י האמור בכתב התביעה (המתוקן) התובע הוא יזם נדל"ן המתמחה ברכישת קרקעות מבעליהם הערבים בסביבות ירושלים. במסגרת זו הוא התוודע לקרקע בשכונת גילה וחיפש משקיעים שיוכלו לרכוש אותה. נתבעים 1-2 מצאו עבורו משקיעים אמריקאים לרכישת הקרקע, והתובע התקשר עימם בהסכם לחלוקת רווחי היזמות הנ"ל. רכישת הקרקע מבעליה נעשתה תחילה ע"י בחור בשם יהודה אמיתי ובשלב ההכשרה ע"י חברת חוץ בשם גילו בגילה (1995) בע"מ, אשר באמצעותה פעלו המשקיעים האמריקאים. לפני כשנה וחצי חתמו המשקיעים אמריקאים על עסקה למכירת חלק מהקרקע, עסקה שבגינה אמורים להתקבל רווחים רבים. עפ"י ההסכם, האמריקאים אמורים להעביר לנתבעים 1-2 5% מהרווחים ונתבעים 1-2 אמורים להתחלק בהם באופן שווה עם התובע, כך שלתובע מגיעים 2.5% מהרווחים. לטענת התובע, נתבעים 1-2 טוענים שלאחר החתימה על ההסכם המחו את זכויותיהם לנתבע 3 ו/או לחברה שבשליטתו, היא הנתבעת 4, אך הם לא הודיעו על כך לתובע ואף לא הציגו לפניו אסמכתא על המחאת זכויות זו. לטענתו, נתבעים 1-2 מתחמקים מלהעביר לו את חלקו ברווחים עפ"י ההסכם, ונתבע 3 (בעצמו ו/או באמצעות נתבעת 4), המודע לזכויות התובע עפ"י ההסכם שנחתם עם נתבעים 1-2, מתכוון לשלשל לכיסו את מלוא 5% שיתקבלו.

נתבע 1 הגיש כתב הגנה וכנגד נתבע 2 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 17.5.18.

ביום 7.5.18 הגיש עו"ד רון דרור בקשה לקבוע שמשרדו אינו מהווה כתובת להמצאת כתב התביעה לנתבעים 3-4. עפ"י האמור בבקשה, התובע מתעקש לראות במשרדו של עו"ד דרור כתובת להמצאה רק על מנת לפטור את עצמו מן הצורך לעתור להמצאה אל מחוץ לתחום. לטענת עו"ד דרור, נתבע 3 הוא עו"ד אמריקאי הפועל בניו יורק, שעמו יש לו הכרות ושיתוף פעולה מקצועי, אך הוא מעולם לא ייצג אותו בעניין כלשהו. נתבעת 4 היא חברה זרה שאותה ייצג, בין היתר במחלוקת שבין בעלי המניות בחברת blue river, כולל ביחס לחברת "גילו בגילה" והשותפים בה, אך לא בשום עניין הקשור לתובע או להליך משפטי כלשהו. לעו"ד דרור אין ייפוי כוח לייצג את נתבעת 4 בהליך הנוכחי או בסכסוך כלשהו עם התובע (או לקבל בעבורה כתבי בי דין) וממילא לא ניתן לכפות ייצוג כזה על נתבעת 4 או על עו"ד דרור. עו"ד דרור מוסיף וטוען שאינו זוכר שנפגש עם התובע בעבר, אך מכל מקום, גם אם התקיימה פגישה כזו, אין ספק שהיא לא הייתה בעניין הנוגע לנתבעים 3-4.

בתגובה שהגיש התובע לבקשה, נטען כדלהלן:

ראשית, אם עו"ד דרור אינו מייצג את נתבעים 3-4 הכיצד זה שהוא מבקש בעבורם סעד חלופי של הגשת כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום מתן החלטה בבקשה שהגיש?

שנית, המחלוקת העומדת בבסיס הבקשה היא עובדתית – האם עו"ד דרור מטפל בענייניהם של נתבעים 3-4 באופן שכזה המאפשר לטעון שהוא מייצגם בתביעה זו? בנסיבות אלה חובה היה לצרף לבקשה תצהיר ולתמוך אותה במסמכים מתאימים.

בנוסף, התובע נפגש עם עו"ד דרור לפני כשנתיים כמייצגם של נתבעים 3-4 ובקשר לעניינים המקבילים לתביעה הנוכחית – חלוקת רווחי יזמות מעסקת נדל"ן בגבעת קנדה בירושלים. עו"ד דרור הצהיר באותה פגישה שהוא מגיע בשם נתבע 3 ובשם חברה שבשליטתו (שאז לא נודע שמה, אך היום מתברר שזו נתבעת 4), ובתום אותה פגישה אמר לתובע "טוב שנפגשנו", וזאת משום שבין הצדדים יש מערכת יחסים הדורשת שיתוף פעולה בעניינים המהווים את בסיס המחלוקת בתיק הנוכחי.

כמו כן, עו"ד דרור מאשר שהוא מייצג את נתבעת 4 (ובאופן טבעי גם את נתבע 3, בעל השליטה בה) בעניינים הקשורים לנושא התביעה – כספים המגיעים לה מחברת "גילו בגילה".

וגם זאת, עו"ד דרור מייצג כיום (ולא רק בעבר) את נתבעים 3-4 בעסקה רחבה יותר, הקשורה למהלכים שנקטו ארבעת הנתבעים בינם לבין עצמם, ואמור להחזיק עבורם בנאמנות כספים רבים, בגין העסקה המהווה את בסיס התובענה הנוכחית. ענין זה מקבל חיזוק מכתב טענות שהגיש עו"ד אורי קידר בתיק זה (בהודעה שהגיש ביום 3.5.18 במסגרת צו עיקול, כמחזיק 1), שבמסגרתו הודיע שהוא ועו"ד דרור משמשים נאמנים עבור המחזיקה 3 (חב' blue river) וכי במסגרת תפקידם זה הם אמורים לקבל לידם המחאה מעו"ד יעקב שפיגלמן (מחזיק 1 בבקשה המקורית למתן צו עיקול) הכוללת כספים השייכים בשיעור מסוים לנתבעת 4.

ועוד, עצם רישומו של עו"ד דרור כמייצגם של נתבעים 3-4 בנט המשפט מעיד שהוא מייצג אותם, שכן לצורך זה היה עליו להצהיר שיש לו ייפוי כוח לייצגם.

זאת ועוד, עו"ד דרור מחזיק בידיו את כתבי הטענות שקיבל מב"כ התובע עבור נתבעים 3-4 (לאחר שבתחילה ניסה להחזירם) וגם זה מעיד שקיבל על עצמו את ייצוגם.