ת"א 30648-10-13 מחצבות כפר גלעדי - שותפות מוגבלת נ' מועצה אזורית עמק יזרעאל

בבקשת התובעת לתיקון כתב תביעה – בקשה מס' 2 מיום 19.10.14.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים לו צודקים, וכל תיקון ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין"....

ככלל, בית המשפט נוטה להיעתר לבקשה לתיקון כתבי טענות מן הטעם כי בדרך התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכן לייעל את ההליך המשפטי (ראה בספרו של כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, תשס"ז – 2007 בעמ' 148.

על המבקש להראות שדווקא כתב התביעה המתוקן הוא שיעמיד לדיון את הפלוגתא לאמיתה. המבקש חייב להראות שבהגישו את כתב הטענות המקורי הוא טעה טעות כנה, וכי עתה התברר לו, שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש (ר"ע 330/85 אלבר נ' רבינטקס תעשיות, פ"ד ל"ט (2) 556.

במקרה דנן מקובלים עלי טיעוניה של המשיבה בתגובתה לבקשה לפיהם בידי המבקשת לא עלה להצביע בבקשתה על עילת תביעה שעשויה להיות לקבלן המשנה כנגד המשיבה. עצם העובדה כי קבלן המשנה ביצע אי אילו עבודות וכי ידועות לו לאמיתן חלק מהותי מן העובדות השנויות במחלוקת, אינה מקימה לקבלן המשנה כל עילת תביעה עצמאית כנגד המשיבה ובבואו של יום ניתן יהיה לזמן את קבלן המשנה למתן עדות בבית המשפט להוכחת טענותיה של המבקשת והפרכת טענות ההגנה שהעלתה המשיבה בכתב הגנתה.

בנסיבות אלו, וחרף הגישה הילברלית הנ"ל בה נוקט בית המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, וחרף השלב המוקדם יחסית בו הועלתה הדרישה לתיקון, אני רואה מקום להעתר לבקשה ואני מורה על דחיית הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הליך זה בסך כולל של 800 ₪. סכום ההוצאות ישולם תוך 30 ימים ממועד המצאת החלטתי זו למבקשת, אחרת – ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומו המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.