ת"א 30631-03-15 סיידה ואח' נ' סיידה ואח'

1. תביעה זו הינה תביעה אזרחית הנגררת להליך פלילי, על פי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

2.הנתבעים, שהינם קרובי משפחתם של התובעים – בעל ואישה – הורשעו בכך שביצעו נגד התובעים עבירות של ניסיון לחבלה בנסיבות מחמירות, והסתייעות ברכב לביצוע פשע. נתבע 3 הורשע גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, ואילו נתבע 1 הורשע בעבירה של איומים.

הרשעתם באה לאחר שהודו, כי ביום 15.2.14, הם ניסו לתקוף את מכונית התובעים, בה נהג התובע 1 ועימו נסע קרוב משפחה, באמצעות אלות וגרזן, לאחר שחסמו את דרך נסיעת המכונית באמצעות מכונית נהוגה בידי נתבע 1. נתבע 1 אחז בגרזן ואילו נתבעים 3-2 באלות. נתבעים 2ו- 3 נגשו לרכב משני צידיו ודפקו על חלונות הנהג והנוסע. ואילו נתבע 1 השליך גרזן לעבר השמשה הקדמית. כתוצאה מכך שהנתבע 1 הסיע את הרכב לאחור, פגע הגרזן במכסה המנוע וגרם לו לנזק. במהלך אימות בין הנתבע 1 לתובע 1 איים הנתבע 1 על התובע.

3. בגין המעשים האמורים הוגשה תביעה זו, בה נתבעים נזקי התובעים, הכוללים את הנזק לרכב, אבדן הכנסות של התובע 1, וכן נזקים לא ממונים.

4. במסגרת ההליך שבפני הוסכם כי אפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א [א] לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, לאחר שאמנה מומחה מטעמי, אשר יעריך את הנזק שנגרם למכונית התובעים.

5. ואכן, המומחה העריך את הנזק והמציא חוות דעתו. משום מה, לאחר שהוגשו סיכומי התובע והנתבעים 1,2, נבדקה המכונית, פעם נוספת על ידי המומחה, לאחר שהתובע 1 הביאה לבדיקתו, בלא שנטל רשות מבית המשפט. זאת, לאחר שהוגשה חוות הדעת מטעם המומחה, וזה תיקן את חוות דעתו.

מעשה זה, של הבאת המכונית לבדיקה לאחר חוות הדעת, נעשה לאחר שהוגשו כבר הסיכומים, וכאמור ללא רשות, הינו מעשה שאינו ראוי. על כן, התעלמתי מחוות דעת זו.

6. אציין, כי מעשיו של הנתבע 1 היו אולי חמורים יותר משל שני חבריו, הנתבעים 2 ו- 3. ברם, כיוון שכל השלשה חברו יחדיו לביצוע המעשים, סבורני כי חבותם משותפת. בהתאם אחייב את שלושתם יחדיו.