פלונית נ' רותם ואח'

הרקע לתביעה

1.התובעת, ילידת 1940, נפגעה ביום 2.02.11 בתאונת דרכים, בהיותה הולכת רגל, על ידי אופנוע שלא היה מבוטח והיה נהוג על ידי נתבע 1. נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), אינה מכחישה את חבותה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 לפצות את התובעת על נזקיה. המחלוקת הנטושה בין הצדדים, מתמצת בגובה הפיצוי המגיע לתובעת, בעקבות התאונה.

2.באשר לנסיבות התאונה נטען, כי התובעת עמדה כהולכת רגל על המדרכה והמתינה למופע אור ירוק ברמזור כדי לחצות את הכביש, כאשר לפתע פגע בה, בעוצמה רבה, האופנוע. מיד לאחר התאונה פונתה התובעת באמצעות אמבולנס לבית החולים שערי צדק. שם, אובחנה כסובלת משברים בברך ומשלושה שברים באגן. רגלה הונחה בגבס והיא אושפזה לצורך ביצוע ניתוח. התובעת נותחה ביום 9.02.11 והשבר בברכהּ קובע על ידי פלטה ייעודית ורגלה הונחה במחוך. בדיקת US הצביעה על קרע חלקי של גיד כתף ימין, ואולם מאוחר יותר, בחודש אפריל 2013, התבשרה התובעת כי הקרע החלקי הפך לקרע מלא.

3.ביום 16.02.11 שוחררה התובעת לביתה, אך לאור מצבה היא נאלצה להסתייע בכסא גלגלים למשך מספר שבועות ואף הייתה מרותקת למיטה. בשל כך, היא הייתה תלויה לחלוטין בעזרת בני משפחתה.

4.התובעת הופנתה לטיפולי פיזיותרפיה לכתף ולשיפור ההליכה, והומלץ לה על שימוש בהליכון. לטיפולים היא נאלצה להגיע באמבולנס בשל קשיי התנועה. מצבהּ גם חייב אותה להשתמש בתרופות שונות ומשככי כאבים חזקים.

5.לדברי התובעת, גם לאחר סיום תהליך ההחלמה, קיימת לה הגבלה על העומס אותו יכולות הברך והיד לשאת. קיימת הגבלה של מידת כיפוף הברך ובהתאם ישנו חוסר יציבות מהותי של הברך, ועל הברך להיות נתונה תדיר בסד.

6.עם תביעתה הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה הנוירולוגיה והשיקום. הוחלט, על מינוי מומחה מתחום האורתופדיה, שייתן דעתו על הצורך במינוי מומחים נוספים.

7.המומחה, ד"ר אהוד שרצר (להלן: "המומחה"), הגיש את חוות דעתו לבית המשפט ביום 17.09.15 ואת המענה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו ביום 18.10.15. בחוות הדעת קבע המומחה את נכותה הזמנית של התובעת בשיעור 20% למשך חודשיים ו-10% למשך חודש נוסף, מיום התאונה. זאת, בגין הפגיעה באגן. כן קבע המומחה שלתובעת נכות צמיתה בשיעור 30% בגין הפגיעה בברך ימין אשר גורמת לחוסר יציבות, ונכות נוספת בשיעור 10% בגין הגבלת תנועת כתף ימין. לצד זאת, נוכח תיעוד רפואי אודות כאבים והגבלת תנועת הכתף גם לפני התאונה, ייחס המומחה את מחצית הנכות בכתף למצבה של התובעת קודם לתאונה. לאמור, רק 5% מהנכות בכתף יוחסה על ידי המומחה להחמרה כתוצאה מהתאונה.

8.בתשובה לשאלות הבהרה שנשלחו אליו, הבהיר המומחה כי כתוצאה מנכותהּ, התובעת אינה יכולה ללכת למרחקים והיא תתקשה בתחזוקת הבית במיוחד בעבודות הדורשות כיפוף הברך. המומחה גם ציין, כי אם תשחה התובעת למשך כחצי שעה בכל יום הדבר יכול לשפר את מצבה במידה קלה. מאידך גיסא, לא צפויה החמרה משמעותית בנכותה של התובעת, למעט היתכנות להחמרה קלה בנזק הסחוסי.

עדות התובעת