ת"א 30562-05-16 גלמיקו בע"מ נ' וסרשטיין ואח'

בעניין: סילוק על הסף ולחילופין חיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים

1.ביום 15/5/16 הגישה התובעת תביעה לביטול פסק דין שניתן בתיק 3853-01-13 (להלן: "התיק הקודם") ביום 10/9/14.

2.במסגרת תגובה לבקשת התובעת למתן הוראות, שכבר הוכרעה, הגישו המבקשים ביום 6/6/16 את הבקשות שבפניי לסילוק על הסף ולחילופין חיוב התובעת בהפקדת ערובה. המבקשים טוענים כי כתב התביעה מהווה העתקה של הטענות אותן העלתה התובעת במסגרת בקשה לביטול פסק דין אותה הגישה בתיק הקודם. נטען כי טענות התובעת נדחו במסגרת ההחלטה שניתנה בתיק הקודם. כיוון שהתובעת לא ערערה על קביעות בית המשפט ואף ביקשה למחוק את בקשת הביטול , הפכו קביעות אלו לחלוטות ומייצרות השתק פלוגתא והשתק עילה בין הצדדים, באופן המצדיק דחיית התביעה על הסף או מחיקתה על הסף.

3.נטען כי כל הטענות החמורות לכאורה של התובעת הופנו כלפי בא כוחה הקודמים ולא ניתן לבקש סעדים בעניין זה כנגד המבקשים. עוד נטען כי טענות לכשל בייצוג מחייבות ביסוס עובדתי ראוי וצירוף תגובת עורכי הדין בהם מדובר כפי שקבע בית המשפט העליון

ברע"א 5392/14. עוד נטען כי יש למחוק את התביעה כיוון שצורף לה תצהיר להוכחת הטענות בניגוד לתקנה 71(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

4.באשר לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, נטען כי לפי סעיף 353א לחוק החברות ופסיקת בית המשפט העליון , על התובעת בהיותה חברה בע"מ להוכיח שהיא מסוגלת לשלם את הוצאות המשפט אם התביעה תידחה. נטען כי במקרה שלפנינו עולה מנסח הרישום של התובעת כי יש שעבוד על כל הכספים המגיעים לה לטובת בנק דיסקונט והוטל עיקול על כספי ערבון ע"י נושיה.

5.ביום 19/6/16 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לקבלת הבקשות. נטען כי יש למחוק את הבקשות על הסף כיוון שהוגשו ללא תצהיר מאומת כדין. נטען כי אין מקום לדחות את התביעה על הסף , שכן הדרך היחידה להביא לביטול פסק הדין היא הגשת תביעה כפי שנעשה במקרה דנן. נטען כי צורף לתביעה תצהיר של עו"ד אבי עייש אשר ייצג בהליך הקודם את צד ג' ולא את התובעת.

6.במענה לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה נטען כי חיוב שכזה אינו מוצדק כיוון שהתובעת הפקידה 19 אלף ₪ במסגרת התיק הקודם לפני 4 חודשים והמבקשים לא מכחישים כי קיבלו 14 אלף ש"ח מתוך סכום זה ולא החזירו אותו. נטען כי הסמכות לפי סעיף 353 לחוק החברות לחייב חברה בהפקדת ערובה אינה מופעלת באופן אוטומטי אלא לאחר שקילת שיקולים מגוונים המאזנים בין הרצון שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני תובעת דלת אמצעים לבין הרצון להתחשב בהפסד שייגרם לנתבעים אם התביעה תידחה ולא יהיה להם ממי לגבות את הוצאותיהם. נטען כי במקרה דנן, התובעת היא חברה מצליחה שמקימה בשנה האחרונה פרוייקט מרכז אביאל באזור התעשיה הצפוני בעכו בשווי של 50 מיליון ₪. נטען כי התובעת קיימת משנת 1989 וסיווגה הקבלני הוא ג.4. לתגובה צורף תצהיר על דרך ההפנייה של מיכאל גיל מיקו וכן תצהיר של עו"ד אבי עייש בעניין מעורבתו בתיק הקודם.

7.ביום 11/6/16 הוגשה תשובת המבקשים לתגובת התובעת. נטען כי התצהיר של עו"ד עייש אינו תומך בטענות שהתובעת היתה אמורה להעלות במסגרת התביעה בתיק זה ואף סותר את הטענות שמועלות על ידי מר מיכאל גיל מיקו בתיק הקודם ובתביעה הנוכחית. נטען כי התצהיר של מיכאל שצורף לתגובה אינו תומך בטענות שהועלו לגבי מצבה הכלכלי של התובעת ואינו ערוך כדין. נטען כי על פי הפסיקה הימנעות התובעת מלתמוך את טענותיה לגבי מצבה הכלכלי בתצהיר ואסמכתאות פועלת לרעתה.