ת"א 30496-10-14 חיאת (1991) בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות

הוגשה לי בקשה על ידי הנתבעת/המבקשת לדחות את התביעה בהעדר מילוי החלטת בית משפט הנוגעת להגשת תצהירים.

להלן השתלשלות העניינים והחלטות בית המשפט:

1. בפרוטוקול הישיבה מיום 12.1.16 הוריתי על הגשת תצהירים מתוך כוונה לנסות ולשכנע את הצדדים לאחר הגשת תצהירים על סיום התיק בדרך מקוצרת.

בנוסף הצעתי כי הנתבעת תשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת או שמוכר על ידה, דבר שאכן נעשה.

2. בהמשך הוגשו בקשות להארכת מועד להגשת תצהירים מטעם התובעת ונעתרתי להן.

3. בהחלטתי מיום 27.3.16 הארכתי את המועד בהגשת תצהירי התובעת ב- 30 יום ושריינתי מועד להוכחות ליום 9.1.17.

4. כעת, התברר שחרף הארכות הנדיבות שנתתי, עד עצם היום הזה לא הוגשו תצהירים מטעם התובעת.

בתגובתה לבית המשפט לבקשה למתן פס"ד מיום 11.12.16, מסבירה התובעת כי אי הגשת תצהירים מטעמה אינה מלמדת על זניחת תביעתה או זלזול בהחלטות בית המשפט. לטענתה התקיימו פגישות מחוץ לכתלי בית המשפט שמטרתן היתה להגיע להסדר, דבר שלא צלח.

בסעיף 8 לבקשה נתבקש בית המשפט להאריך את המועד להגשת תצהירים מטעם התובעת ב- 30 יום תוך מתן אפשרות להודיע תוך 50 יום על המשך ניהול התביעה.

5. תגובתה של התובעת מיום 12.12.16 אינה מקובלת עלי.

ניתן לנהל מו"מ מחוץ לכתלי בית המשפט אך לא ניתן להתנהל בצורה שכזו, מקום שבו תיק קבוע להוכחות.