ת"א 30472-09-11 חוסין נ' החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ ואח'

התובע עותר לקבל סעד של צו מניעה קבוע: "האוסר על הנתבעות ו/או כל הבא מטעמן לבצע עבודות מכל מין וסוג שהוא אשר בהם כדי לשנות את המצב העובדתי דהיום וכן צו הצהרתי לפיו ניתנת לתובע זכות הגישה וכניסה לעסקו, לרבות החניית רכבים וכניסת משאיות ורכב מסחרי לצורך פריקה וטעינה".

התובענה:

1.התובע טען שהוא דייר מוגן בעסק הנמצא בשוק "אל עבייד" בעכו העתיקה, מספר 290/294, הנמצא בחלקה 21 בגוש 18014 לרבות שטח החצר הסמוך למבנה בצד הצפוני וזאת על פי הסכם שכירות מיום 10/12/1971 שנחתם בינו לבין הנתבעת מס' 1 – הבעלים של הנכס, להלן: "הנתבעת. העסק כפי שתואר לעיל ייקרא להלן: "הנכס". הסכם השכירות ייקרא להלן: "ההסכם".

התובע הוסיף וטען כי מאז שכירת הנכס הוא מחזיק בו כדייר מוגן ומנהל בו עסק למסחר ושווק מוצרים חקלאיים, כאשר החצר הצפונית לעסק משמשת אותו כחנייה לו וללקוחותיו לרבות טעינה ופריקה.

התובע הוסיף וטען בכתב התביעה כי כשנה וחצי עובר להגשת התובענה התחילה הנתבעת, באמצעות הנתבעת מס' 2, לבצע במקום עבודות פיתוח ותשתיות באיזור הנכס, כאשר התובע לא התנגד לכך לאור הצהרת הנתבעות כי הם יחזירו, עם תום ביצוע עבודות הפיתוח, את המצב לקדמותו.

חרף זאת הנתבעת ביצעה עבודות תשתית ופיתוח, לרבות בניית בית מלון בסמוך, אשר הגביהו את החצר וגם החלה בביצוע עבודות על מנת להכשיר את השטח לחניית רכבים סגורה, לרבות בחצר השייכת לנכס כאשר מדובר בחניון מוסדר, סגור והכניסה אליו היא כנגד תשלום, כאשר יש בדבר כדי לחסום את זכות הגישה לנכס מהצפון ולגרום לו נזקים ואי נוחות רבים.

מכאן עתר התובע לקבל הסעד המונע הנ"ל כאשר עיקר טענתו היא כי ה"חצר" של הנכס היא שלו ולמעשה הנתבעת היא בבחינת משיגת גבול בה.

לכתב התביעה צירף התובע את הסכם השכירות הרלוונטי וכן תמונות שבהן המחשה לעסק, לחצר ולמקום.

ההגנה: