ת"א 30463-05-14 עירית ירושלים נ' חבש

בהחלטה מיום 2.2.15 נתבקש ליתן תעודת שר חוץ בשאלה אם הנכס נושא התביעה מצוי בתחומי המדינה, זאת בהתאם לפסיקה לפיה שאלת מרחב הריבונות הטריטוריאלית היא שאלה מרכזית שלהוכחתה נדרש בית המשפט לתעודת שר חוץ. ההחלטה ניתנה חרף התנגדות הנתבע ולאחר שבכתב ההגנה טען הנתבע עצמו כי משרד החוץ הוא היחיד המוסמך לקבוע בעניין הגבולות (ס' 15 ו-18 שם).

ביום 11.5.15 הודיע משרד החוץ את עמדתו כי משעסקינן בשאלת מיקומו של הנכס ביחס לגבול, מדובר בעניין "טכני/קרטוגרפי" שיש להפנותו למרכז למיפוי ישראל ואין צורך בתעודת שר החוץ.

לאחר הודעה זו שינה הנתבע פעם נוספת את עמדתו ושב וטען כי מדובר בשאלה מדינית חשובה ושלצורך קביעת קו הגבול "נדרשת גם נדרשת תעודת שר חוץ" (למשל, ס' 6 להודעה מיום 27.5.15) תוך שהדגיש את מעמדה של המדינה כמקור סמכות ניטראלי לעניין זה (שם בס' 7).

במסגרת ראיותיהם הגישו הצדדים חוות דעת והבהרות. התברר כי המחלוקת בין הצדדים נסבה על המיקום בו עובר קו הגבול, נוכח פרשנות מקצועית שונה של הוראות התוספת לצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), תשכ"ז - 1967.

בדיון היום הודיעה המדינה, בשם משרד החוץ, כי משהתבררה טיבה של המחלוקת - מיקום קו הגבול - היא מבקשת שהות לשקול בשנית הגשת תעודת שר חוץ (ע' 5, ש' 18-14 לפרוטוקול).

הנתבע התנגד לכך תוך ששינה - פעם נוספת - את עמדתו.