ת"א 3038-01-14 אבידן ואח' נ' פארק המים ביבנה (1985) בע"מ ואח'

בפני תביעה כספית שעניינה הפרת הסכם שכירות.

השתשלות העניינים וטענות הצדדים

התובעים, באמצעות עוסק מורשה "לי קפה" שרשום ע"ש התובעת 2, התקשרו עם הנתבעת 1 (להלן: החברה) ביום 1.6.10 בהסכם שכירות שנועד להפעלת המזנון במתקן הנופש "פארק המים ביבנה" שבניהול החברה (להלן: המזנון, הפארק). ההסכם היה לתקופה של שנה עם זכות ראשונים להארכת ההסכם לשנה נוספת באותם תנאים, בכפוף למילוי כל תנאי ההסכם ככתבם וכלשונם לשביעות רצונה של החברה, ולכך שהחברה תהיה מעוניינת להמשיך להפעיל את המזנון באותה מתכונת.

בהתאם להסכם המקורי, שילמו התובעים לחברה דמי שכירות בסך של 5,000 ש"ח לחודש.

בתום השנה הראשונה הסכימו הצדדים על הארכת ההסכם בשנה ועל מתן זכות ראשונים לשנה נוספת.

בתום השנה השניה הסכימו הצדדים על הארכת ההסכם בשנה נוספת, עד 31.5.13, בכפוף לנספח מיום 10.5.12, ועל מתן זכות ראשונים לשנתיים נוספות.

הסכמות אלה באו לביטוי בתוספות שנערכו בכתב ידו של מנכ"ל החברה, משה פנקס, על גבי ההסכם המקורי. בנוסף לחברה, חתמה על אחת מהארכות ההסכם הנתבעת 2, שהיא העמותה שחבריה נופשים בבריכה, ובעלת השליטה בחברה (להלן: העמותה).

מטעם התובעים, הגורם הפעיל במו"מ לקראת כריתת ההסכם ובמהלך תקופת ההתקשרות והארכות ההסכם היה התובע 1 (להלן: ניר), שהגיש תצהיר מטעמם.

במהלך כל תקופת ההתקשרות והפעלת המזנון ע"י התובעים, היה בין הצדדים דין ודברים מתמשך, שנערך ברוח טובה, בעקבות טענותיהם החוזרות והנשנות של התובעים לאי רווחיות המזנון. מאחר שהנתבעות היו שבעות רצון מאופן הפעלת המזנון ע"י התובעים ורצו לבוא לקראתם, הסכימו הנתבעות להפחית מדמי השכירות שעמדו על פי ההסכם על 5,000 ש"ח לחודש ובסה"כ 60,000 ש"ח לשנה הראשונה, באופן שבשנה השניה עמדו דמי השכירות השנתיים על 54,000 ש"ח ובשנה השלישית - על 42,500 ש"ח.

לטענת התובעים, המסתמכת על נספח ט"ו לתצהיר ניר, סוכם עמם בעת הארכת ההסכם במאי 2012, כי באוקטובר 2012 ייפגשו הצדדים לבחינת רווחיות המזנון בקיץ 2012, ובאם יציגו התובעים נתונים המראים רווחיות נמוכה, תשקול החברה הפחתה נוספת בדמי השכירות, בסך של 7,000 ש"ח (הפחתה של דמי השכירות לשבעת החודשים נובמבר-מאי ל-1,500 ש"ח במקום 2,500 ש"ח כפי שסוכם בשנה האחרונה).