לוין ואח' נ' א.מ. יתד פרוייקטים בע"מ ואח'

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות מצאתי כי דין הבקשה להתקבל ולפיכך אני מורה על העברת התביעה שבנדון לכבוד הנשיא של בתי משפט השלום במחוז תל-אביב.

להלן יפורטו נימוקי:

1. אין חולק כי בחוזה בין הצדדים מצויה תניית שיפוט ייחודית, לפיה בית המשפט המוסמך הינו בית משפט השלום בתל-אביב.

2. התובעים טוענים כי אין לאכוף תנייה זו שכן מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד. לא מצאתי לנכון לקבל טענה זו.

3. ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח' (פורסם במאגרים משפטיים), קבע ביהמ"ש העליון כי בדיבור "תנאי מקפח" הכוונה היא "להתנהגות בלתי הולמת בחברה הישראלית בזמן נתון" וכי בימינו, קשה לראות בחיובם של בעלי דין להתדיין במחוז מסוים דווקא משום "התנהגות בלתי הוגנת בחברה הישראלית". בהמשך לכך נקבע, שהמבחן שיש להפעיל על מנת לבחון אם תנאי בחוזה אחיד הוא מקפח או לא הוא "תנאי ההרתעה מפני מימוש זכויות", כאשר תנאי זה אינו מסתפק בפגיעה בנוחות בעלי הדין, אלא מחייב פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית.

4. לאחר מתן פסק הדין הנ"ל שונה נוסחו של הסעיף הרלוונטי לענייננו - סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982.

5. בפסק דין ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועמ"ש (פורסם במאגרים משפטיים), נדונה השאלה האם ההלכה שנקבעה בעניין "מפעל הפיס" עדיין רלוונטית לאחר השינוי בחוק, ובית המשפט השיב על שאלה זו בחיוב.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי העברת התיק מבאר-שבע לתל-אביב לא תרתיע את התובעים מעמידה על זכויותיהם המשפטיות בתיק זה ולכן אין המדובר בתנאי מקפח במקרה דנן.

   לכך אוסיף כי הפסיקה מייחסת כיום משמעות מופחתת למרחק שבין מחוזות שיפוט במדינה קטנה כמו שלנו, ודאי כאשר מדובר בהעברת תיק מבאר שבע לתל-אביב, ואין מדובר בהעברת תיק מאילת לנצרת למשל.