ת"א 30152-09-15 בן חיים נ' אילוז

בהחלטתי מיום 10.3.16 ניתנה הדעת לבקשות המבקש במסגרת ההליכים המקדמיים בכל הנוגע לאיתור הסדרי הפשרה של התובע עם בנק הפועלים, ככל שהיו כאלה. ע"פ החלטה זו למבקש אושרה גישה לשני מקורות. האחד, תיק ההוצאה לפועל הרלבנטי (להלן: "תיק ההוצל"פ") והשני, בנק הפועלים עצמו. (להלן: "ההחלטה").

עתה, בחלוף כחצי שנה, מסתבר כי המבקש לא נענה בפועל והוא מעורר לפיכך בקשה נוספת במסגרתה הוא מבקש לחייב את המשיב בתצהיר גילוי מסמכים, לחייבו אף במסירת נתונים ואסמכתאות לגבי סכומים ששילם לבנק הפועלים במסגרת הסדר, אם נעשה בתיק ההוצל"פ וכן "לשכלל" את ההחלטה הנ"ל ולקבוע כי המבקש רשאי לעיין ולצלם חומר בתיק ההוצל"פ ללא תנאים, כמו גם לקבל מבנק הפועלים עצמו פרטים ואסמכתאות לגבי תשלומים, ככל שנעשו ושבעקבותיהם הוסר השעבוד על נכס המקרקעין הרלבנטי.

המבקש מבהיר כי גילוי המסמכים נדרש מחמת אי האמון מצידו במשיב והצורך להיווכח אילו תשלומים הביאו לביטול השעבוד שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ. בהתייחס לבקשתו הנוספת הבהיר כי עת פנה לתיק ההוצל"פ לשם מימוש ההחלטה הנ"ל, נתקל בקושי מעשי בשל עמדת הבנק שטען לחסיון עו"ד לקוח.

המשיב, כאז, מתנגד אף עתה הן מחמת לוח הזמנים שנקבע בהחלטה מיום 14.1.16 בענין נקיטת הליכים מקדמיים והן מחמת התנהלותו של המבקש שלא טרח כלל לפנות לבנק הפועלים כנדרש ע"פ הצו שניתן בידו וזאת בהמשך לחוסר המעש שקדם לתביעתו. המשיב תמה על כי מבוקש עתה צו כנגדו הוא בעוד המבקש מצידו הצהיר לאורך כל הדרך כי אינו סומך על הצהרותיו ודווקא משכך, ביקש צווים המופנים כלפי צדדי ג'. מכל מקום, פניה זו הינה פניית סרק החוזרת על קודמתה.

הצדדים שניהם, כדרכם בהליך זה, מטיחים זה בזה האשמות הדדיות שעיקרם, התחמקות המשיב ונסיונו לסכל תביעה זו מחד גיסא ו"מסע דייג" מיותר וחסר ערך מצד המבקש מאידך גיסא.

סבורתני כי אין מקום להכביר במילים בהתייחס לבקשה זו שלא ברור מדוע נגרר עניינה עד כה ואציין בענין זה ובתמצית:

ראשית, המועד לנקיטת הליכים מקדמיים חלף זה מכבר ולא רק שכך, המבקש ניצל אפשרות זו והגיש בקשותיו ונענה בהחלטה הנ"ל. אין מקום לפיכך ללא הנמקה של ממש, לעורר בקשות נוספות שניתן היה לעוררן לכתחילה כבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מצד המשיב. יתרה מכך, כפי שציין המשיב, המבקש חזר והדגיש שאינו נותן אמון בו ודווקא בשל כך נתבקשו צווים נגד צדדי ג'. מה לו למבקש עתה לפיכך כי תחת מיצוי יישומה של ההחלטה הנ"ל, יפנה למשיב עצמו בדרישה לגילוי מסמכים.

שנית, בית המשפט נתן בידי המבקש את האמצעי העיקרי וההולם לברור הנתונים הרלבנטיים לתביעתו וזאת באמצעות ההחלטה הנ"ל על שני חלקיה, החלטה שאינה כובלת את המבקש לרצונו הטוב של המשיב. כל שהיה על המבקש לעשות הינו לעמוד על יישומה. דא עקא, אינני מוצאת כי הלה פנה ישירות לבנק הפועלים לשם יישום חלקו שלו בצו ובכל הנוגע לפניה לתיק ההוצל"פ, נראה כי הדבר מתארך שלא לצורך.

משעה שערכאה שיפוטית הוציאה תחת ידה צו המתיר עיון וצילום בתיק ההוצל"פ, הרי שכל עוד לא קבעה ערכאת הערעור אחרת, יש ליישם החלטה זו. פניית כב' ראש ההוצל"פ לקבלת תגובת הצדדים לתיק לגיטימית הינה בהחלט, אולם לכל היותר, על מנת לאפשר להם לטעון כי ההחלטה דכאן בוטלה או שונתה בינתיים. כל עוד ההחלטה בעינה עומדת ומשזו ניתנה לאחר זכות טיעון לבעלי הענין, לרבות ועיקר – לבעל זכות החסיון הנטענת, קרי– למשיב, לא ברור הכיצד יכול הבנק למנוע מימוש ההחלטה.

תשומת הלב כי ההחלטה מציינת מפורשות כי ככל שלמי מהנמענים על פיה טענה בדבר מניעה ליישומה, היה עליו לעוררה ולמעשה – בתיק זה, תוך 14 ימים ולא נוכחתי כי כך נעשה.

הבקשה נדחית לפיכך. בית המשפט אינו אמור לחזור על החלטות שנינו לשם יישומן וכל שנותר למבקש הינו לפנות לגורמים המתאימים לשם כך. זו הפעם אמנע מחיוב בהוצאות נוכח הקושי בו נתקל המבקש, אולם בקשות שאינן הכרחיות תלווינה להבא בחיוב כאמור.

אציין בשולי ההחלטה כי נראה שהגשת תביעה אזרחית מתאימה תחת הגשתו לביצוע של שטר בסכום נקוב שהתובע טרם ברר אם יש מקום לשיעורו, מפשטת היתה את הברור ומתאימה היא יותר לענייננו.