ת"א 30122-08-10 שלמה כהן בנייה פיתוח וניהול פרוייקטים בע"מ נ' פרג ואח'

1.לפני תביעה חוזית כספית, על סך של 211,530 ₪.

2.הנתבעים 1 ו-2 היו, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, החוכרים לדורות, ממינהל מקרקעי ישראל, של חלקת קרקע, בשטח של 900 מ"ר, באזור תעשיה טבריה והידועה כמגרש מס' 12 בגוש 15249 חלקה 52, והידוע בעיריית טבריה כמגרש בגוש 15759 (להלן: "החלקה").

הנתבעים 1 ו-2 הגישו לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעיריית טבריה בקשה להיתר בניה, שמספרה 20080235 תיק בניין מס' 805268, לבניית תחנת דלק בחלקה, בשטח של 307 מ"ר.

ועדת המשנה של הוועדה לתכנון ולבניה החליטה, ביום 23.9.08, לאשר את הבקשה בתנאים כמפורט בנספח ד' להסכם (ת/2).

3.ביום 11.11.2008 נחתם בין הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "המוכרים") לבין התובעת הסכם (ת/2) לפיו נמכרו זכויות הנתבעים 1 ו-2 בחלקה לתובעת. הנתבע 3 חתם על ההסכם כערב למילוי כל התחייבויות המוכרים על פי ההסכם (להלן: "ההסכם").

בהסכם התייחסו הצדדים גם לעובדה שהוגשה בקשה לקבלת היתר בניה ונכללו תנאים ביחס לכך, כמו כן סוכם שהמוכרים יסייעו לתובעת לצורך הוצאת ההיתר.

4.המחלוקת נשוא תיק זה הינה סביב תשלום מסויים שהעירייה דרשה לשלמו (ת/3) כתנאי להוצאת היתר הבניה וזאת ביום 2.11.2008, היינו עובר לחתימת ההסכם. התשלום הנ"ל שולם על ידי התובעת ביום 28.10.2009.

התובעת טוענת, שעל פי ההסכם היה על המוכרים לשאת בתשלום הנ"ל ומשלא עשו כן ומשדחו פניותיה אליהם לביצוע התשלום, היא נאלצה לשלם את הסכום על מנת להשלים את הטיפול בקבלת היתר הבניה.

התשלום בוצע על ידה ביום 28.10.2009, לחברת מי רקת טבריה בע"מ שהינה חברה עירונית הגובה את התשלומים עבור העיריה ו/או הוועדה לתכנון ולבניה, כאשר בפועל הסכום מתקבל עבור העירייה ו/או הוועדה. הסכום ששולם כאמור עמד על 130,665.70 ₪ וכן מע"מ בסכום של 21,559.83 ₪.

לטענת התובעת, על הנתבעים להשיב לה את הסכומים הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום, כמו כן, עליהם לשלם לה פיצוי מוסכם בסך של 55,000 ₪, בגין הפרת ההסכם, סך הכל הסעד המבוקש הוא 211,530 ₪.

5.הנתבעים לא הכחישו בהגנתם את העובדה שהתובעת שילמה את הסכומים הנטענים לעירייה אולם, לטענתם, מדובר בתשלום בגין "אגרות בניה" אשר על פי ההסכם על התובעת לשאת בהן (סע' 4 לכתב ההגנה). הנתבעים הוסיפו וטענו, כי על פי ההסכם הם התחייבו לשלם "הוצאות פיתוח", על כן מאחר והסכום הנ"ל אינו בגין הוצאות פיתוח, הרי שהם פטורים מתשלומו והיה על התובעת לשלמו כפי שעשתה בפועל. עוד נטען, כי אמנם בהסכם נרשם כי המוכרים מתחייבים לשלם את הסכום הנ"ל ברם זאת בהנחה שהמדובר בהוצאות פיתוח, שכן הם היו בטוחים שכל הוצאות הפיתוח כבר שולמו על ידם עוד בטרם מכירת החלקה וחתימת ההסכם, על כן ככל שאכן גם הסכום הנ"ל הוא הוצאות פיתוח הרי שהם מתחייבים לשלמו אולם שמרו בהסכם על זכותם לפנות לעירייה לקבלת הסכום בחזרה שכן מדובר בדרישה כפולה.