ת"א 30101-06-12 פרו-טאץ בע"מ נ' וויו פוינט יזמות והשקעות ארד בע"מ ואח'

א.מבוא

1. בפני התנגדות לביצוע שטרות שנמשכו על ידי נתבעת מס' 1, ואשר על גב ארבעה מהם נחזה נתבע מס' 2 כמי שחתום כערב לפירעונם.

2. הנתבעים טוענים כי השיקים שהוחזקו על ידי התובעת אמורים היו להיות מוחזרים לנתבעת, באשר התמורה בגין הציוד שנרכש שולמה. הנתבע כופר בתחשיבים שביצעה הנתבעת בכרטסת הנהלת החשבונות שלה, הוא מבקש להתייחס בנפרד לכל עסקה ועסקה שבגינה ניתנו סדרות שונות של שיקים, ובכל הנוגע לתביעה האישית נגדו, טוען לבטלות ערבותו, באשר חתם לפני שהוטבע על השיק נוסח הערבות, לא הוסבר לו מהות החתימה ובעיקר משום שהתמורה לעסקה מומנה על ידי חב' לאומי ליסינג, כאשר הנתבעת פרעה מלוא חובה לחב' הליסינג.

3. מטעם התובעת העידו מנהליה – יהושוע מצליח, שמואל מזוז ומנהל הפרויקטים – שלמה בן אבט . לתצהירי העדים צורפו בין היתר הראיות הבאות: כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת (נספח ב' להלן: "הכרטסת"), חשבוניות מס וקבלות (נספח ב' 2), צילומי שיקים (נספחים ג' וד') וכרטסת לאומי ליסינג (נספח ה')

4. מטעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 2 בלבד. לתצהירו צורפה קבלה וחשבונית מס שהוציאה התובעת וכן תכתובות בין באי כוח הצדדים ובמהלך הדיון הוצג אישור חב' הליסינג שהחוב סולק.

    

   ב.האם קיים חוב לנתבעת מס' 1

5. אדון תחילה בשאלת חובה של נתבעת מס' 1 לתובעת, שכן דיון זה משפיע על שאלת חבותו של נתבע מס' 2 באופן אישי. לטענת הנתבעים הנתבעת אינה חבה דבר לתובעת ולכן התובעת מחזיקה השיקים מבלי שנתנה להם תמורה.

    

   קשרי המסחר בין הצדדים

6. כדי להבין האם ניתנה תמורה בעד השיקים יש לבחון את מהות העסקאות שנרקמו בין הצדדים ואופן התנהלותם.

   התובעת עוסקת במכירה והתקנה של מערכות הגברה, תאורה ווידאו. הנתבעת, באמצעות מנהלה – נתבע מס' 2 היתה בקשרי מסחר רציפים עם התובעת משנת 2009 ועד שנת 2012 . שווי העסקאות הכולל בין התובעת לנתבעת עמד על כשלושה מיליון ₪ וליתר דיוק על 3,234,566 ש"ח, כמפורט בכרטסת.