ת"א 30085-03-15 כהן נ' חב' פרטנר תקשורת בע"מ

1.התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה כספית בסדר דין מהיר, שנתמכה בתצהירו, ובה תוארה הגרסה העובדתית הבאה: מאחר ובניגוד להבטחה קודמת של הנתבעת, היא דרשה ממנו לשאת בתשלום עבור מכשיר טלפון נייד מסוג "אייפון" במקום מכשיר שהוחזר על-ידו, הוא החליט להפסיק את התקשרותו עמה. לאור זאת, הושג סיכום בין התובע לנתבעת, לפיו החל מחודש אוקטובר ו"לכל תקופת ההתחייבות" יישא התובע בתשלום חודשי של 14 ₪ עבור המכשיר בו עשה עד כה שימוש (להלן: הסכם ההתנתקות).

כאשר קיבל התובע מהנתבעת חשבון מיום 1.1.2015 בסך 51.15 ₪, בניגוד לתנאי הסכם ההתנתקות, הוא הגיש ביום 19.1.2015 תלונה למשטרה, וביום 26.1.2015 שיגר בא-כוחו מכתב לנתבעת, ובו דרישה לביטול החיוב ביתר, השבת הסכומים ביתר ופיצוי בסך 25,000 ₪ בגין ביצוע עוולה על-פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות או החוק). במכתב צוין, בין השאר:

"4. לפיכך, מרשי הופתע עד מאד לכשקבל את חשבון חודש ינואר 2015, שכן הסכום הנקוב בו, 51.15 ₪, לא היה הסכום עליו סוכם עם מרשי על מנת לסגור את חשבונו, כי אם סכום עבור 6 מנויים הנושאים 6 מספרי נייד, שמרשי לא מכיר ומעולם לא עשה שימוש בהם.

.

.

8. מרשי רואה בחומרה רבה את שליחת ידכם הארוכה והשימוש הבלתי הולם שעשתה חברתכם באמצעי התשלום שהופקד בידיה והתנהלות זו מהווה פגיעה בפרטיות מרשי.

.

.

11. מרשי מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו לחברתכם, על מנת לאפשרכם לגבות חיובים המגיעים לכם כדין ממרשי, בגין עסקאות אשר להן ניתנה הרשאה.

12.כאשר עשתה חברתכם שימוש בפרטי כרטיס האשראי שנמסרו לשמירתה, על מנת לחייב את מרשי בגין עסקאות שמעולם לא אושרו על ידי מרשי, למעשה פגעתם בפרטיותו של מרשי".

"תגובת" הנתבעת התבטאה במשלוח חשבון מיום 1.2.2015 שסכומו 434.57 ₪. לפיכך הגיש התובע את התביעה הנוכחית, בה עתר לסעד בסך 30,485 ₪ - המורכב מהשבה בסך 485.72 ₪ ופיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עוולה לפי חוק הגנת הפרטיות.

2.בכתב ההגנה, שנתמך בתצהיר של עובדת הנתבעת, נטען כי בפועל לא חוייב חשבונו של התובע, והוא אף לא שילם את התשלומים כפי שנקבע בהסכם ההתנתקות. עוד נטען כי התובע הוא אשר נותר חב כספים לתובעת, כי לא נגרם לו נזק וכי לא בוצעה כלפיו עוולה לפי חוק הגנת הפרטיות.