- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 30079-04-13
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
30079-04-13
9.7.2015 |
|
בפני השופטת: ריבה ניב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: 1. עידן שמש 2. מאיר שמש |
נתבעים: 1. שלום סהר 2. ארבל עזריה 3. ארד - לוקסנבורג 4. משרד עורכי דין 5. ראובן אלון |
| החלטה | |
|
לפני בקשת הנתבעים 1-3 לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.
לטענתם, בשלב זה של התובענה, כאשר תצהירי התובעים הוגשו זה מכבר, ניתן להתרשם כי סיכויי התביעה כנגדם קלושים במידה המחייבת הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.
מנגד, טוענים התובעים כי חיוב בערובה מקום בו אין התובע חברה בע"מ, כי אם אדם בשר ודם, יעשה במקרים חריגים בלבד ואילו במקרה דנן- אין מתקיים החריג ויש ליתן להם יומם בבית המשפט נוכח זכות הגישה לערכאות.
תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1948, דנה במקרים בהם בהם התובע הינו אדם פרטי, במובחן מחברה בע"מ, וקובעת בהאי לישנא- "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".
בפסיקה, נקבע זה מכבר הכלל כי בערכאה ראשונה לא יורה בית המשפט על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אלא במקרים חריגים בלבד. (ר' לעניין זה רע"א 2442/98 יצחק מיוחס נ' עו"ד מיכאל רוזן נג(3) 145).
בע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז(3), 846, 850, עמד בית המשפט בהרחבה על הנושא, בקבעו: "אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות (ראה רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ [1], בעמ' 650)". לפיכך, נהוג לחייב אדם בהפקדת ערובה כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים- האחד, שתביעתו קלושה, והאחר, שאם תדחה התביעה- לא יוכל הנתבע להיפרע בהוצאותיו.
הגם שנראה כי לכאורה צדק עם הנתבעים 1-3 ועיון בכתב התביעה וכן בתצהירי התובעים מקים חשש כי לכאורה סיכויי הצלחת התביעה כנגדם הינם קלושים במידה המחייבת הפקדת ערובה, אין בבקשתם כדי להצביע על מצב כלכלי של התובעים אשר מחייב הפקדת שכזו. הואיל ובהיות התובעים בשר ודם, הנטל להצביע על קיומו של מצב כלכלי קשה, או למצער להעלות טענה ביחס למצב שכזה, רובצת לפתח הנתבעים וכאן לא נעשה הדבר- אין מנוס מדחיית הבקשה.
ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ה, 09 יולי 2015, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
