ת"א 30038-11-16 נסים נ' בוחבוט רחמים

לפניי בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק דין שנתן תוקף להסדר פשרה בין הצדדים. התביעה העיקרית בגדריה הוגשה הבקשה היא תביעה לביטול פסק הדין המוסכם, והטענה היסודית היא כי הסדר הפשרה נכרת מחמת טעות ו/או הטעייה ו/או עושק ו/או כפייה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה, ולאחר שעיינתי בכתב התביעה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית יש לומר, כי סיכויי התביעה העיקרית אינם נראים גבוהים במיוחד. מדובר בתביעה המבקשת לתקוף פסק דין מוסכם, ואף שאין ספק כי זוהי הדרך הדיונית הנכונה לכך, לאחר עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה, לא שוכנעתי כי דווקא פרשנותה של התובעת (היא המבקשת) היא הפרשנות הנכונה – הן של כתב התביעה והן של הסדר הפשרה (ולעניין זה, די אם אציין, שכפי שמציינת המשיבה בתשובתה לבקשה זו, אף שהמבקשת צירפה לכתב התביעה מטעמה בהליך זה את כתב התביעה בהליך הקודם, היא נמנעה מצירוף כתב ההגנה שהגישה היא עצמה).

שנית, גם לשיטתה של המבקשת דכאן, היא חבה למשיבה סך העולה על 80,000 ₪, וזאת גם לפי החישוב שהמבקשת מודה בו מפורשות (וראו לעניין זה סעיף 12 לכתב התביעה בהליך זה). לא נטענה טענה שלפיה המבקשת פרעה חוב זה, או כל חלק ממנו, כלומר: גם אם תתקבל התביעה במלואה, לפנינו הודאה מפורשת של התובעת בחוב העומד, נכון להיום, על סכום המצדיק נקיטת הליכי הוצאה לפועל לשם גבייתו, וזאת בעיקר לנוכח טענותיה של התובעת עצמה, שלפיהן אין ידה משגת לשלם אפילו את התשלום החודשי המזערי בסך 150 ₪ שחויבה בו על ידי כב' רשם ההוצאה לפועל.

ודוק: אין מדובר על בקשה לביטול פסק דין שתוצאתה – ביטולו של כל חיוב, באופן שהליכי ההוצאה לפועל יתייתרו, שאז יש מקום לבחון את סוגיית מאזן הנוחות; בכל מקרה, וגם אם יתקבלו כל הטענות ביחס להיקפו המדויק של החוב, אין חולק כי למבקשת חוב למשיבה, כי גם לפי התחשיב שהציגה המבקשת – היקפו של החוב עומד על כ-80,000 ₪ ומעלה, וכי על פי הודאתה של המבקשת עצמה – אין בידה לפרוע אותו (וראו סעיף 3 לתשובה לתגובה, שאינה נתמכת בתצהיר משום מה), ולכן – גם בתרחיש המיטבי מבחינת המבקשת דכאן – נראה כי תהיה הצדקה לנקיטת הליכי מימוש נכסים.

בנסיבות אלה, אינני רואה כל הצדקה להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, והבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך 2,500 ₪ שישולמו ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.