ת"א 3001-10 הנדייה נ' סמיר סולימאן ואח'

1.כנגד הנתבעים הוגשה ביום 25.2.10 תביעה לפינוי.

על פי כתב התביעה העביר הנתבע מס' 1 את החזקה בנכס לידי הנתבעים 2,3.

עוד נטען על פי כתב התביעה כי מזה כ-4 שנים אין הנתבע מס' 1 משלם דמי שכירות.

עוד נטען לגבי הנתבע מס' 1 כי שינה את מטרת השכירות מבלי לקבל את הסכמת התובע.

2.במסגרת הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה צורף אישור מסירה לגבי הנתבע מס' 1 ולפיו כתב התביעה נמסרה לעובדת במקום.

ביום 4.5.10 ניתן פס"ד כנגד הנתבעים.

3.ביום 6.4.11 עתרו הנתבעים לביטול פסק הדין ועיכוב ביצועו.

בתצהירו של הנתבע מס' 1 נטען כי הינו דייר מוגן בנכס מזה למעלה מ-50 שנה.

עוד נטען כי לא הייתה כל הפרה של הסכם השכירות.

עוד נטען כי התובע הינו בעלים של 5% של הנכס וכי אין לו זכות לתבוע את הפינוי בשם יתר הבעלים .

עוד נטען כי כתב התביעה מעולם לא נמסר לידיו וכי נודע לו על ההליכים בעקבות הודעת פינוי של הנכס מטעם לשכת ההוצאה לפועל.

4.בדיון שהתקיים בבקשה הודיע ב"כ הנתבעים כי הנתבעות 2,3, אינן מחזיקות בנכס מאז חודשים ינואר – פברואר 2011 וכי מי שמחזיק בנכס הינו הנתבע מס' 1 בלבד.

5.במסגרת חקירתו של הנתבע הכחיש הוא את הטענה כי כתב התביעה נמסרה לעובדת בשם האלה סביח.