ת"א 29976-11-16 קרני נ' בן זיו

ההחלטה דנן ניתנת בעניין בקשת המשיבה (הנתבעת) מיום 27.6.2017, שכותרתה "בקשה לביצוע עבודות הכרחיות בנכס" (להלן: "הבקשה"). הבקשה מונה 20 עבודות.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לעניין הבקשה דנן, הגעתי כלל דעה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

כזכור, בהחלטה מיום 18.1.2017 הורה בית המשפט על מתן סעד זמני, כלהלן:

"על יסוד האמור, ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לבצע עבודות בניה או חפירה כלשהן בנכס, למעט ביצוע עבודות פנים בדירתה וכן למעט ביצוע חיבור לתשתית הביוב הקיימת נכון להיום בחצר הבניין (ראו החלטה בדיון מיום 27.12.2016)"

(ההדגשה אינה במקור)

כזכור גם, על ההחלטה המוזכרת, הגישה המשיבה בקשה למתן רשות לערער, לבית המשפט המחוזי בירושלים [רע"א 53633-01-17], ובדיון מיום 7.3.2017 לפני ערכאת הערעור הנכבדה (כבוד השופט מ' בר-עם), הגיעו הצדדים להסדר הדיוני הבא, שניתן לו תוקף של החלטה (להלן: "ההסדר הדיוני"), וזו לשונו:

"שמענו את הערות בית-המשפט והמלצתו, לפיה יוסכם כי המבקשת תהיה רשאית להסדיר את דרכי הכניסה לביתה במתכונת שקדמה לתחילת ביצוע העבודות ולמעשה להשיב את המצב לקדמותו בעניין זה, כעולה משלושת התמונות שסומנו א', ב' ו-ג'. ככל שתתעורר מחלוקת לעניין ביצוע העבודות על-פי התמונות, יכריע בעניין זה בית-המשפט קמא. אנו מסכימים כי ככל שיהיה צורך בביצוע עבודות נוספות לצורך הסרת מפגע בטיחותי, תהיה רשאית המבקשת לפנות בעניין זה לבית-המשפט קמא בבקשה מתאימה בצירוף חוות-דעת מומחה מתאים. בכפוף לאמור, יעמוד צו המניעה הזמני על כנו. אנו נבקש לתת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, ללא צו להוצאות"

(ההדגשה אינה במקור)