ת"א 29960-02-15

התובעת ילידת 1963 נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 12.9.11, עת נהגה ברכב.

על פי הטענה, נחבלה התובעת בחלקי גוף שונים ונגרמו לה פגימות גוף שונות.

התובעת עתרה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים כספיים בגין נזקי הגוף הנטענים ובמסגרת זו, התבקש מינויים של מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והשיקום. התביעה והבקשה הנזכרת, נתמכו בתיעוד רפואי מפורט.

במסגרת כתב הגנתה, הגישה הנתבעת כתב תשובה לבקשה למינוי מומחים.

מכתב התשובה עולה כי הנתבעת מכירה בצורך במינוי מומחים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה, ולעניין מינוי מומחה בתחום השיקום - נטען כי בקשה זו מקדימה את זמנה, וכי על פי הפרקטיקה הנוהגת, נכון לבחון הצורך בכך רק לאחר שהמומחים הרפואיים האחרים שמונו, נתנו את חוות דעתם.

יוער כי מתגובת הנתבעת נראה כי זו מתייחסת לבקשה שלא באה בפניי, במסגרתה, על פי הנטען עתרה התובעת למינוי מומחים ובשבעה תחומי רפואה שונים, אלא שזו אינה הבקשה שבאה בפני וממילא, כנזכר לעיל, קיימת הסכמה בדבר הצורך במינוי אורתופד ונוירולוג.

מעבר לדרוש אציין, כי נחה דעתי שקיים צורך במינוי אורתופד ולו בשים לב לשברים שנמצאו בעצמות האגן ובאשר להצדקת המינוי בתחום הנוירולוגי, די לאזכר קיומו של אבדן הכרה שנמשך על פני 5 ימים, זאת לצד עדות לפגיעה מוחית מתועדת. בנוסף, נמצאו קשיים מתמשכים בתפקוד הקוגניטיבי ובכלל זה, קשיי קשב וריכוז, בעיות בזיכרון, וקשיי ארגון.

מורה אפוא כי ימונו מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה.