ת"א 2984-12-13 ערן נ' קרשנבוים ואח'

הבקשה שלפניי הינה בקשה לביטול החלטה מיום 15/12/15 שניתנה במעמד צד אחד, בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

ההחלטה ניתנה בבקשה להגשת תצהיר משלים וראיות נוספות לתיק בית המשפט שהוגשה על ידי המשיב פחות מ – 48 שעות לפני מועד ישיבות הוכחות (ישיבה שנקבע לימים 16-17/12/15).

במסגרת ההחלטה הוריתי כי המשיב יהא רשאי להגיש תצהיר משלים בצירוף הראיות מטעמו בשל נימוקי הבקשה – צורף תצהירו של ד"ר גד שמואלי לפיו נודע למשיב על הראיות רק בסמוך להגשת הבקשה – וזאת על אף שלא התקבלה תגובת המבקשים ובשל הסמיכות למועד הקבוע לדיון גם לא ניתן היה לקבל את התגובה במועד.

במסגרת ההחלטה אף הוריתי על ביטול ישיבת ההוכחות, שכן לא ניתן היה לקיימה בטרם יוגשו כלל הראיות לתיק, כמו כן ניתנה למבקשים האפשרות להגיש תצהירים משלימים מטעמם לאחר שיומצא התצהיר המשלים מטעם המשיב.

אחד השיקולים לקבלת הבקשה שאומנם חייבה דחיית מועד ישיבת ההוכחות הינה העובדה כי המשיב שהגיש את הבקשה הוא התובע. שונה היה הדבר אילו היה נתבע להליך מבקש להביא לדחיית בירור התובענה.

אין חולק כי ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד וכי למבקשים לא ניתנה הזכות להגיש תגובתם לבקשה. גם אין חולק כי הבקשה הוגשה ביום 7/1/16, בטרם חלפו 30 ימים, משך הזמן הקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי.

מקרה זה נופל לגדר המקרים שבו ביטול ההחלטה הינו "מחובת הצדק" ולא על פי שיקול דעת בית המשפט ועל כן על הביטול להיעשות ללא התייחסות לשיקולים נוספים (ראו פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית ברע"א 5736/15‏ דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה, 8.10.15).

בנסיבות אלו אין מנוס מביטול ההחלטה שניתנה ביום 15/12/15.. המבקשים יגישו תגובתם לבקשה בתוך 10 ימים מהיום . לתזפ ליום 20.3.2016.

לשאלת ההוצאות אדרש לאחר הדיון לגופו של עניין בבקשה להגשת תצהיר משלים וצירוף ראיות חדשות.