- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 29817-08-12 קצראוי נ' בשר
|
ת"א בית משפט השלום נצרת |
29817-08-12
18.5.2015 |
|
בפני השופט הבכיר : שכיב סרחאן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: עבדאללה קצראוי עו"ד אלבר נחאס |
הנתבע: מוחמד בשר עו"ד עאוני זייבק |
| החלטה | |
בעניין: בקשה לאפשר לנתבע להגיש עדות הזמה
לאחר עיון בבקשה, בתגובת התובע מיום 30.4.2015 ובתשובה לתגובה מיום 17.5.2015, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הינו, כי על בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" והגשת ראיות נוספות היא החריג. רק כאשר מצביע בעל דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל, יענה בית המשפט לבקשה.
בע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1), 661, 665 (1993) נפסק, כי:
"כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים. בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו בנדון, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה. עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק".
(ראו גם: רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט (לא פורסם, מיום 30.7.2002); ע"א 579/90 מרדכי גילה רוזין נ' ציפורה בן- נון, פ"ד מו (3) 738, 742 (1992)).
לצורך ההכרעה בשאלת הגשת הראיה נוספת, יתחשב בית המשפט, בין היתר באופי הראיה, השלב אליו הגיע התיק, והאם הצד המבקש צירוף הראיה הנוספת ידע או יכול היה לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר. וכן, בית המשפט צריך להיות משוכנע, כי התרת הגשת הראיה תתרום משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת.
וכן, מתירים לבעל דין הבאת ראיות באמצעות עדות מפריכה רק במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר הופתע מטיעוניו או ראיותיו של הצד שכנגד (ראו: ע"א 4494/97 סלאח יוסף סלאח נ' סברי יוסף סלאח (לא פורסם, מיום 4.1.2000)).
התיק נקבע ליום 25.2.2015 לשמיעת ראיות הצדדים. בפני הנתבע עמד זמן רב לזימון עדים מטעמו, אך הוא לא עשה כן. בישיבה מיום 25.2.2015 ניתנה לנתבע ארכה לזימון עדים נוספים מטעמו לדיון ההוכחות אשר נקבע ליום 29.3.2015. בדיון שהתקיים ביום 29.3.2015 נדחתה בקשתו של הנתבע להבאת עדות נוספת, והתיק נקבע להגשת סיכומים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
