ת"א 29798-03-14 אבו רומי נ' מחאג'נה

בפניי בקשה למחיקת כתב תביעה.

עניינה של הבקשה היא טענת הנתבע (המבקש) כי התובע לא פעל בהתאם להחלטתי מיום 27.10.2015 במסגרתה הוריתי לצדדים, להשלים את כלל ההליכים המקדמיים עד ליום 25.11.2015.

למען שלמות התמונה, אציין כי זו בקשתו השנייה של הנתבע למחיקת כתב התביעה.

בקשתו הראשונה הוגשה לאחר שהתובע לא פעל לכאורה בהתאם להחלטתי מיום 22.1.2015 בה הוריתי על גילוי מסמכים וסיום ההליכים המקדמיים. או אז, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להארכת המועד, וניתנה החלטתי לעיל, אשר בעתיה מבקש כעת הנתבע את מחיקת כתב התביעה.

כמדיניות שיפוטית, הוריתי לתובע להגיש את תגובתו לבקשת הנתבע תוך 30 ימים, ובהיעדר תגובה אף נתתי 20 ימים נוספים. עד יום כתיבת שורות אלה, טרם ניתנה תגובתו.

אכן, ככל והתובע לא פעל בהתאם להוראתי, שהרי הוא נוהג בניגוד לדין. משמעות הדבר שקיימת לי הסמכות, תחת תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי להורות על מחיקת כתב התביעה, דבר שלמעשה יוביל גם למחיקת התביעה בכללותה.

ואולם, על אף סמכותי, מוצא אני לנכון לעשות שימוש נוסף ברשות הנתונה לי להאריך את המועד לגילוי המסמכים.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי טרם ניתן אישור מסירה על החלטותיי לעיל לבא כוח התובע.

אמנם הבקשה הראשונה להארכת המועד הוגשה "בהסכמת שני הצדדים" אך זאת על ידי בא כוח הנתבע. משכך, ישנה האפשרות, אשר איני יכול לשלול לחלוטין, כי התובע כלל לא מודע למועד הדיון הקבוע, ובזאת גם להוראתי לסיום ההליכים המקדמיים. אכן, כתובע זו אחריותו להתעדכן ולעקוב אחר הנעשה עם עניינו בבית המשפט, ואולם ייתכן שלמחדלו סיבות ראויות. עליי לציין, כי גם כתב ההגנה בתיק זה הוגש בחלוף כמעט שנה מיום הגשת התביעה וזאת כאשר התובע מגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, בקשה שנדחתה בהיעדר המצאת אישור מסירה כדין.

אשר על כן, ובשים לב לכך כי תיק זה קבוע לדיון לפניי ביום 18.4.2016, מוצא אני לנכון שלא להיענות לבקשת הנתבע ולהמתין להכרעה בה עד ליום הדיון לעיל.

אבהיר, כי אם במועד הדיון, יכשל התובע במתן סיבות ראויות למחדלו, אשקול בחיוב את מחיקת כתב התביעה.

לעת עתה, על הצדדים לסיים את כלל ההליכים המקדמיים עד מועד הדיון.