ת"א 29753-08-12 רוזן נ' רוזן ואח'

התובע, יליד 1991, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 16.4.2004, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

ב"כ הצדדים ביקשו לקבל הצעת פשרה בכתב.

דר' אבי בלייך, מומחה בתחום הפסיכיארטיה, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה. התובע עבר את תאונת הדרכים בגיל 12. מחוות הדעת עולה כי התובע סבל לאחר התאונה מתסמינים ברורים של תסמונת פוסט טראומטיתPTSD : התובע דיווח על זכרונות פוסט טראומטיים, מחשבות חודרניות, קשיי שינה, חרדה מנסיעה, קשיי ריכוז, אי שקט עצבנות והתפרצויות. בהמשך נטען לקושי בלימודי נהיגה וקשיים בשירות הצבאי. עם זאת, בהליך הגיוס לצבא לא דווח על בעיות נפשיות, התובע השלים שירות צבאי מלא, ולאחריו החל בעבודה בחברה גדולה. לסיכום, קבע המומחה כי התובע סבל מנכות נפשית בשיעור של 20% לתקופה של חמש שנים לאחר התאונה, בהתאם לפריט 34 (ב) (3) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956. לאחר תקופה זו של חמש שנים, אין אינדיקציה להמשך הפרעה פוסט טראומטית בעת השירות הצבאי ולאחריו, ולכן קבע המומחה כי לא נותרה נכות צמיתה. עם זאת, המליץ המומחה על טיפול פסיכולוגי של כ- 40 פגישות בעלות של 400 ₪ לפגישה.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: מדובר בנכות גבוהה יחסית בסמוך לאחר התאונה לתקופה ממושכת של חמש שנים ; עם זאת, אין אינדיקציה להוותרות סממנים נפשיים לאחר תקופה זו ואין נכות צמיתה ; התובע טען לקשיים בלימוד נהיגה בעת תקופת הנכות הזמנית, כאשר לאחר מכן לא חזר ללימודי נהיגה ; התובע שירת שירות צבאי מלא ולאחריו השתלב בעבודה בחברה גדולה.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 18,000 ₪.

• בגין עזרה והוצאות לעבר, מעבר לסיוע רגיל של הורים לילדם – 7,000 ₪.

• בגין הוצאות לעתיד, לרבות טיפול נפשי עליו המליץ המומחה והוצאות בגין השגת רשיון נהיגה באיחור – 20,000 ₪.