ת"א 29740-11-13

עסקינן בבקשה נוספת מצד התובעת (להלן: המבקשת) למחיקת כתב ההגנה מכוח סעיף 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

1. המבקשת טוענת כי ביום 13.12.13 נקבע על ידי בית משפט זה כי הצדדים יגישו צו לגילוי מסמכים הדדיים תוך 30 יום. לאחר שבקשה זו לא מולאה על ידי הנתבעות (להלן: המשיבות), ניתן ביום 21.12.14 צו הדדי להשלמת הליכים מקדמיים תוך 45 יום. ביום 4.3.15 (כשנה וחצי לאחר ההחלטה הראשונית להגיש צו גילוי מסמכים) הגישה המבקשת בקשה למחיקת כתב הגנה, עקב אי הגשת תצהיר גילוי מסמכים על ידי המשיבות. תגובת המשיבות שניתנה ביום 31.3.15 הייתה כי העבירו את גילוי המסמכים הנדרשים. על אף תגובת המשיבות בפני בית המשפט כי הבקשה התבצעה כיאות, עד לעצם כתיבת שורות אלו, טוענת המבקשת כי טרם קיבלה את המסמכים המבוקשים.

2. לאור הנסיבות דנן, טוענת המבקשת, יש למחוק את כתב הגנתן של המשיבות ולא לאפשר לנתבעות (להלן: המשיבות) מועד נוסף להגשת תצהיר גילוי מסמכים. לחלופין, באם לא ייעתר בית המשפט לבקשה ויאריך את מועד ההגשה, סוברת המבקשת כי יש לחייב את המשיבות בהוצאות.

   מחיקת כתב הגנה

3. המסגרת הנורמטיבית למחיקת כתב הגנה היא תקנה 122 לתקנות הקובעת כי:

   "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו".