ת"א 29673-03-11 דליס נ' סטרובינסקי

1.לפניי בקשת התובעת לזמן למתן עדות את הגברת מיכל טייב, מנהלת סניף מס' 133 של בנק יהב בנתניה (להלן - "סניף הבנק").

2.הרקע להגשת הבקשה דומה לרקע שנסקר בהחלטתי מיום 13.4.15, שניתנה במסגרת בקשת התובע להגשת תצהיר עדות ראשית משלים מטעמו, ומטבע הדברים לא אחזור כאן על הדברים. לאמיתו של דבר, ניתן לראות בבקשה הנוכחית כבקשת המשך, לאור ובעקבות אותה החלטה.

3.בקצירת האומר אציין כי המדובר בתביעה שטרית, שבבסיסה שטר חוב עליו חתומה הנתבעת. המחולקת היחידה העומדת להכרעתי היא בשאלה האם שטר החוב הוצג לפירעון כדין.

4.מטעם התובע הוגש תצהיר שלו ושל אביו. ביסוד התצהירים עומדת גרסה, ולפיה בשנת 2011 פנה אביו של התובע לסניף הבנק, והציג את השטר לפקידה של הבנק, אשר מסרה לו כי בכדי לקבל סכום כה גבוה, על עושה השטר להתייצב בסניף ביחד עם התובע.

5.הנתבעת הגישה תצהיר מטעמה. בהמשך היא ביקשה למשוך את התצהיר.

6.לאחרונה, שבועות מספר לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות בתיק, הגיש התובע בקשה לזמן את הגברת מיכל טייב, מנהלת סניף הבנק, לצורך מתן עדות. בבקשה נטען, כי ביום 24.2.15 נפגש התובע עם מנהלת הסניף, וזו אמרה לו שהיא לא מכירה "טופס" דוגמת שטר החוב מושא התביעה, וכי אי אפשר למשוך כסף עם שטר כזה. התובע מבקש לזמן את הגברת טייב למתן עדות. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

7.דין הבקשה להידחות.

8.מתן היתר לזימון הגברת טייב בשלב זה, יקנה לתובע יתרון דיוני לא הוגן על פני הנתבעת, בכך שיאפשר לו הגשת ראיה לאחר שהנתבעת הגישה את ראיותיה, ואף לאחר שהחליטה למשוך את תצהירה. יתרה מכך, התובע מבקש להציג באמצעות הגברת טייב גרסה עובדתית אשר אינו דומה לגרסה שביסוד התצהירים שהוצגו מטעמו. מתצהירי התובע עולה כי עת הגיע אביו של התובע לסניף הבנק, הוא לא נדחה על הסף על ידי פקידת הבנק, אלא האחרונה הסבירה לו שעל הנתבעת להתייצב עם התובע בסניף. כעת מבקש התובע להוכיח, באמצעות הגברת טייב, שהבנק כלל לא מכיר בעצם אפשרות משיכת כסף באמצעות שטר החוב. מדובר בשתי גרסאות שאינם עולות בקנה אחד האחת עם השניה. מכל מקום, אין לאפשר מצב בו התובע מבקש לחרוג מסדר הבאת הראיות, ע"י הצגת גרסה עובדתית שאינה עומדת בקנה אחד עם הגרסה שביסוד תצהירי עדות הראשית אותם הגיש בעבר, ואשר לנתבעת לא היתה הזדמנות להתמודד מולה. מעבר לכך, לא ברור לי מדוע המתין התובע עד שבועות ספורים לפני שמיעת הראיות, אם אכן הגרסה העובדתית שביסוד עדותה הצפויה של הגברת טייב היתה ידועה לו עוד מחודש פברואר 2015, כפי שצויין בבקשתו.

9.נוסף לכל האמור, התובע לא הראה כי עדותה של הגברת טייב הינה רלוונטית לסוגיה המצומצמת העומדת להכרעתי, ואף לא הראה כי עדותה יכולה לתרום לבירור נכון וצודק של סוגיה זו. אציין כי מהבקשה לא ברור אם הגברת טייב עבדה בסניף הנדון במועד בו הגיע אביו של התובע לסניף לצורך פרעון השטר, ולא הוברר האם היא היתה מנהלת הסניף באותו מועד.