ת"א 29668-01-10 צורן נ' ציוני ואח'

1.בפני בקשה למתן הוראות שהגיש כונס הנכסים על דירה, להסמיכו להציע את הנכס למכירה כדירה תפוסה.

הרקע ותמצית עמדות הצדדים

2.המבקש מונה לכונס נכסים לדירת המנוח ברח' יואל סלומון 6 בנתניה (להלן: הדירה), בפסק דין של בית המשפט בתיק זה, מיום 03.02.2013, בו הורה בית המשפט על פירוק השיתוף במקרקעין באמצעות מכירת הדירה. בהתאם לפסק הדין, מונה המבקש לכונס נכסים לצורך ביצוע פסק הדין וטיפול בהליכי הפירוק.

3.המשיבים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, ובפסק הדין שניתן ביום 21.01.2015 , על בסיס הסכמת הצדדים, נקבע כי יש תחולה לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר ובהתאם להוראות הסעיף, המכירה צריכה להיעשות כשהנכס תפוס ולא פנוי.

מעבר לכך, נותר על כנו פסק הדין המורה על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של מכירת הדירה.

4.כונס הנכסים פנה בבקשה למתן הוראות ביום 27.04.15, בהתבסס על פסק הדין בביהמ"ש המחוזי, וצירף לבקשה את חוות דעתו של השמאי שמונה מטעם ביהמ"ש המחוזי.

המבקש הבהיר כי ניתנה למשיבים ארכה בת 90 ימים להגיע להסדר עם הנושים, ועל כן השהה את הגשת הבקשה. שלא הושג הסכם בין בני המשפחה לבין הנושים, סבור המבקש כי בשלה העת להורות על מימוש הנכס.

המבקש סבור כי בהתאם לחוות דעת השמאי, שקבע כי שווי חלקו של המנוח בנכס הינו 450,000 ₪, יש במכירת הדירה כדי להביא לנושי המנוח תועלת רבה מאד.

5.המשיבים 1, 2, 6, 7, ו- 8 (להלן: המשיבים המיוצגים) הבהירו בתגובתם שהוגשה ביום 18.06.15 "כי הינם מתנגדים נחרצות להמשך הליך הכינוס ומכירת דירת המגורים נוכח ההתפתחויות האחרונות והמצב הקיים כיום" [ההדגשה במקרו – ר.ה.]. המשיבים היפנו בתגובתם לבקשות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ו"עובד על תיק דנא ימים ולילות לצורך האצת הליך מכירת הדירה". זאת, למרות שהמשיבים עושים מאמץ לחיסול חובות המנוח כדי לייתר את הצורך למכור את הדירה. המשיבים סבורים כי יש בכך משום חוסר תום לב מצד המבקש.

המשיבים הבהירו בתגובתם כי הביאו לסגירת תיק הוצל"פ שהתנהל מול בנק מזרחי וכי להערכתם, בתוך מספר חודשים בלבד יכסו את כל החובות ללא שיהיה צורך למכור את הדירה.

המשיבים התייחסו באופן מפורט למו"מ שהתנהל מול ב"כ בנק הפועלים, אשר לעמדתם לא הניב הסכם מחייב בשל הפרת הסכמות שהושגו קודם לכן.

המבקש בתשובתו (שהוגשה בו ביום, 18.06.15) טען כי אין די באמירה בעלמא כי יש לצפות להסדרים עם הנושים, כדי להביא לעיכובים מתמשכים בהליך מכירת הדירה תוך פגיעה בנושי המנוח.

6.ביום 28.06.16 הגיש המבקש עדכון, אליו צורפה החלטה שניתנה על ידי כב' רשם ההוצאה לפועל עוזי מאיר בעניין בקשתה של המשיבה 2 לביטול הליך הכינוס. כאמור באותה החלטה, הבקשה נדחתה תוך שנקבע כי:

"לא מצאתי בבקשה משום הצדעה ממשית, המקובלת על כלל הנושים, לסילוק חובותיו של החייב המנוח, אשר מצדיקה עיכוב הליכים. נהפוך הוא, המבקשת עצמה טוענת כי הזוכה בתיק העיקרי... החליט לחזור בו מההסכמות עמה..."

7.המשיב 5 נמחק בינתיים כנתבע בתיק וכמשיב בבקשה, שכן החוב שהובטח במשכנתא סולק, והבנק נותר במעמד של נושה רגיל של המנוח, וזכויותיו לדידו של הבנק, מיוצגים כהלכה על ידי המבקש בתפקידו ככונס הנכסים.

8.ביום 16.07.15 הגישו המשיבים המיוצגים בקשה למתן החלטה בנובע לבקשה ובשים לב לתגובתם שהוגשה, וזאת בשל המשך הגשת בקשות בתיקי ההוצאה לפועל, בעטיים "עלול להיווצר מצב של החלטות נוגדות מטעם לשכת ההוצל"פ ומטעם בית המשפט הנכבד".

באותה בקשה למתן החלטה עתרו המשיבים להסיר ולבטל את מינוי התובע ככונס נכסים בשים לב לטענותיהם, לרבות חוסר תום לבו; לבטל את הליכי הכינוס לדירה; לעכב את ההליכים בכל תיקי ההוצל"פ או בתיק האיחוד, למשך 90 יום לפחות; ולקבוע מועד לדיון במעמד הצדדים והנושים.

דיון

9.על בסיס הטענות כפי שפורטו, לא מצאתי כי יש לקיים דיון בנוכחות הצדדים והנושים בטרם מתן החלטה.