ת"א 29663-09-11 כ' נ' כ' ואח'

זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

התובע, יליד 23.7.1969, נפגע בתאונת דרכים ביום 30.7.2007, בעת שנסע ברכב הנהוג ע"י אחיו - הנתבע מס' 1 ומבוטח על ידי הנתבעת מס' 2.

הפגיעה והנכות הרפואית

כתוצאה מן התאונה, נפגע התובע בעיקר בברך רגלו הימנית. התובע נבדק במיון בבית החולים ושוחרר להמשך מנוחה, הוא המשיך במעקב אורתופדי וטופל בפיזיותרפיה ובמשככי כאבים, אך לא הייתה הקלה ובשל כך עבר התובע ביום 27.5.2010 ניתוח ארתרוסקופיה, במהלכו בוצעה כריתה חלקית של המיניסקוס.

המומחה הרפואי מטעם בית המשפט - פרופ' משה רופמן, קבע בחוות דעתו מיום 24.4.12 כדלקמן:

הליכתו של התובע יציבה עם צליעה קלה על רגל ימין. הוא איננו מסוגל לרדת לכריעה על ברך ימין וסובל מכאבים ומהגבלה. ניתן למצוא בברך הגבלת תנועות קלה, דלדול שרירים וסימנים לגירוי מניסקלי מדיאלי.

בבדיקת MRI שבוצעה לתובע ביום 27.6.2011 נמצאו שינויים ארתריטיים בברך ימין, הנובעים הן מן החבלה והן מהצורך בכריתת המיניסקוס הקרוע. עיון בתיקו הרפואי של התובע לא מעלה כל סיבה אחרת שיכולה לגרום או להחמיר את מצב הברך ולכן הנכות כול משוייכת לתאונה דנן.

בסיכומו של דבר קבע המומחה בחוות דעתו, כי נותרה לתובע נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 10% וכן נכויות זמניות כדלקמן: 100% למשך 3 חודשים, 50% למשך חודשיים ו- 20% למשך חודשיים.

ביום 3.2.13 עבר התובע שוב בדיקת MRI שהצביעה על החמרה במצבו ועל כן התבקש המומחה לחוות דעתו נוכח ממצאים אלה.

בתשובתו מיום 21.2.13 ציין המומחה, כי לפי ממצאי בדיקה עדכנית זו, נראית התפתחות של התהליך הארתריטי בתוך הברך ולמעשה התדרדרות המצב הקליני של הברך. בשלב זה כבר ניתן לראות תהליך ארתריטי מתקדם יותר, ציסטות תת סחוסיות גם במרכז הברך ואפילו התפתחות זיזי עצם מצדי שני המדורים המדיאלי והחיצוני. בנוסף, כעת כבר יש גם קרע בסהרון החיצוני וזאת מעבר לקרע הקודם שנצפה בסהרון הפנימי. כל אלו יחד מעידים על החמרה במצב הארתריטי של הברך הפגועה ולכן, לדעת המומחה, נכון יהיה לקבוע כי הנכות בברך ימין, כתוצאה מן התאונה, הותירה נכות אורתופדית בשיעור של 15%, לפי תקנה 35(1) (בין ב' ל- ג') לתקנות המל"ל.