ת"א 29637-03-11 ג'ואמיס נ' חמדאן ואח'

1.לפניי בקשה להותיר לתובע להגיש ראיות חדשות לתיק בית המשפט ולכתבי הטענות.

2.לטענת התובע, ברצונו להגיש מספר ראיות חדשות, אשר יהא בהן להזים את טענות הנתבע מס' 10 בעניין המקרקעין הידועים כגוש 17501 חלקה 34 בכפר זרזיר (להלן: "המקרקעין"), כפי שזה העיד לגביהם בישיבת ההוכחות שהתנהלה ביום 15.9.14.

הראיות אשר ביקש התובע לצרף הינן: 2 תדפיסי נתונים ממסמ"ק נצרת בעניין המקרקעין; נסח טאבו שהופק מהאינטרנט לעניין המקרקעין וצילום תעודת חברות בלשכת עורכי הדין להוכחת מס' רישיון עוה"ד שטיפל בעסקה במסמ"ק.

התובע טען כי לאור תשובות הנתבע מס' 10 בישיבת ההוכחות לא היה בידו לדאוג מבעוד מועד להשיג את המסמכים הרלוונטיים וכי צירוף הראיות החדשות, יש בהן לעזור לבית המשפט להוציא את האמת לאור. הוסיף כי המדובר במסמכים שהוצאו ע"י גופים רשמיים, אשר אין חולק על נכונות הפרטים המצויינים בהם.

3.אעיר כבר עתה, כי הגם שטרם נדונה הבקשה, עשה ב"כ התובע דין לעצמו ובמסגרת הבקשה, צירף את המסמכים את צירופם ביקש כאילו כבר ניתנה לו הרשות לכך. למותר לציין כי המדובר בהתנהלות שאינה ראויה, וכולי תקווה כי הדברים לא יישנו בעתיד.

4.הנתבע מס' 11 בתגובתו ביקש לדחות את הבקשה, ואילו שאר הנתבעים לא הגיבו לה. ב"כ הנתבע מס' 11 הפנה לשלב המאוחר בו נמצא התיק דנן וכן לפסיקה הנהוגה לפיה אך במקרים נדירים יאפשר בית המשפט צירוף ראיות בשלב מאוחר. לגופו של עניין טען כי הראיות שצירופן מבוקש אינן עומדות במבחני הפסיקה, כאשר אין המדובר בראיות מרכזיות ואף התובע לא נתן כל הסבר מספק מדוע לא הגיש ראיות אלו במועד.

דיון והכרעה: 

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, בחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

אכן צודק הנתבע מס' 11 כי הוספת ראייה בשלב בו מצוי ההליך, קרי בשלב הסיכומים, ולאחר סיום שמיעת הראיות, אינו השלב הראוי להגשת ראיות ואין זו הדרך המקובלת לניהול ההליך, אלא היה על התובע להגיש המסמכים עוד קודם לדיון ההוכחות: עמד על הדברים כב' השופט ריבלין (כתוארו דאז): "הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו:ב ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר" (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665), (רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, מיום 30.7.02)

בענייננו, בחינת המסמכים שצירופם מבוקש מעלה כי אין המדובר במסמכים בעלי משמעות מרכזית. למעשה, המדובר במסמכים אשר לטעמי אין בהם כל חשיבות ממשית לצורך הכרעה בסכסוך נשוא התיק.