ת"א 2949-09-14

עו"ד קדוש (נתבע 2) שרשיונו נשלל ממנו, ניהל עבור התובע חשבון נאמנות, אצל המבקש, בנק מזרחי טפחות. שרשיונו נשלל ממנו. עפ"י המתואר בכתב התביעה, ביצע הנאמן בחשבון פעולות רבות. לימים, גילה התובע, הנהנה, כי הכספים המצויים בחשבון הנאמנת- נעלמו.

לנתבע 1 טענות הגנה כנגד התביעה.

לפני בקשה לסילוק על הסף שהגיש הבנק כנגד התביעה.

כידוע, אין בתי המשפט נעתרים לבקשות לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים. הכלל הוא כי די כי כתב התביעה יגלה עילה, על מנת שבית המשפט לא ימחק את התביעה על הסף. בשלב זה, בו נבחנת קיומה של עילה- אין בית המשפט בודק את ראיות התובע "בציציות" . בית המשפט אינו ממהר למחוק או לדחות תובענות על הסף ומעדיף ליתן לבעל הדין את יומו בבית המשפט. בפסיקה נקבע כי אין להורות על מחיקת תביעה מחמת חוסר עילה, מקום שניתן להצילה על ידי תיקונה (ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן, פ"ד מא(1), 577).

בענייננו, לאחר שעיינתי היטב בטענות הצדדים, לא מצאתי כי מתקיים החריג ולפיו יש להורות על סילוקה של התביעה על הסף.

המבקש מעלה בבקשתו טענות שונות הנוגעות להיותה של התביעה טורדנית וקנטרנית, הגשתה בשיהוי, העדר פרטים וכד'- אשר אינני מוצאת כי יש בהם טעם מספק לצורך סילוק התביעה כבר בשלב זה של ההליך.

אשר לטענת הסמכות העניינית- מקובלת עליי עמדת המשיב ולפיה עילות התביעה, ככל שנוגעות למבקש, הינן חוזיות ונזיקיות ואין מדובר בתביעה בהתאם לחוק הנאמנות.

אשר לטענת ההתיישנות-

"סילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות מצריך זהירות מרובה תוך מתן משקל לזכות החוקתית של הגישה לערכאות (ע"א 2728/06 פלונית נ' מרכז רפואי סורוקה (לא פרסם, [פורסם בנבו] ניתן ביום 24.3.2008). מנגד, על בית המשפט לשקול את התכלית ואת הטעמים שבבסיס מוסד ההתיישנות (ע"א 9413/03 אילן אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים (לא פורסם, [פורסם בנבו] ניתן ביום 22.6.2008; ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5 ) 433 (2003) (להלן: - "פרשת תלמוד תורה")).

בענייננו, טענת ההתיישנות דורשת בירור עובדתי- שכן המשיב מעלה טענות הנוגעות למועד היווצרות העילה ואף לגבי המועד בו גילה אותה. על כן- אינני סבורה כי יש מקום להורות על סילוק התביעה על הסף כבר בשלב זה של ההליך, מחמת קיומה של התיישנות.

עם זאת, הריני מוצאת לנכון להדגיש כי הגם שלא מצאתי לנכון למנוע את זכות גישתו של המשיב לערכאות ולהורות על סילוק התביעה על הסף, אין באמור כדי לקבוע מסמרות בטענות המבקש ושמורה לו הזכות לשוב ולהעלות טענות אלה בהמשך.