ת"א 29415-09-13 הולנדר ואח' נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח'

לפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

התובע טען בתביעתו כי נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 4.4.11, עת רכב על אופניו וקטנוע שהיה רכוב על ידי צד ג' התנגש בו.

בהעדר ביטוח המכסה את נהיגתו של צד ג' בקטנוע, התביעה הוגשה נגד קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

קרנית הגישה הודעת צד ג' כנגד נהג האופנוע (להלן: "צד ג'").

לאחר הגשת תצהירים ותיקי מוצגים מטעם הצדדים, הוגשה בקשה זו במסגרתה מבקש התובע לתקן את סעיף 4 לכתב התביעה, כך שייטען בו כדלקמן: "במהלך הרכיבה על אופניו, התנגש בתובע בעוצמה רבה קטנוע מסוג "סאן יאנג" מ.ר. 6705224. לחילופין, מטעמי זהירות בלבד, יטען התובע כי התאונה נגרמה עקב פגיעת רכב לא מזוהה באופניים, ו/או באופניים ובקטנוע, בגדר תאונת פגע וברח. (להלן: "התאונה"). הקטנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה, ולחילופין מדובר בתאונת פגע וברח, ולפיכך קמה חבותה של הנתבעת. רצ"ב אישור משטרה כנספח א'".

קרנית מתנגדת לבקשה.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, ראיתי להתיר את התיקון המבוקש.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), קובעת כי בית המשפט רשאי להתיר בכל עת תיקון כתבי טענות "... כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...".

הלכה היא כי בית המשפט ינהג ברוחב לב ובגישה ליברלית בדונו בבקשה לתיקון כתב טענות, במיוחד כשהבקשה מוגשת בשלב קדם המשפט ובטרם שמיעת הראיות.

אכן, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר. עם זאת, הנימוקים לכך, כמו גם הנימוקים העומדים ביסוד הבקשה, מפורטים בבקשה ועולים מתצהירי העדות הראשית שהוגשו לרבות תצהיר התובע וחוות דעתו של המומחה מטעם קרנית באשר לנסיבות אירוע התאונה, אינג' עוזי רז (להלן: "חוו"ד רז").