ת"א 29386-07-13 וורמס נ' יוניון מוטורס בע"מ ואח'

מונחת לפניי פרטת הוצאות מטעם המבקשת, הנתבעת 1 בתובענה דלעיל, בהמשך לפסק דין שניתן ביום 29.02.2016 הדוחה את התובענה.

השיקולים בדבר פסיקת ההוצאות והקווים המנחים בפסיקתם (לרבות שכ"ט עו"ד) הובאו בהחלטתי מיום 09.02.2016 ומיום 28.02.2016 ביחס לנתבעת 2, שהייתה גורם בתיק בטרם מחיקתה מהתובענה. אילו מבוססים על האמור בתיק מחצבות כנרת (ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נצרת עילית פ"ד ס (1) 600 (2005); להלן – עניין כנרת), ואין לי אלה להפנות לאמור שם.

בכל הנוגע להוצאות בפרטה – אף למשיבה לא היה כל טיעון כנגדם, ונוכח האישורים בכתב שצורפו, וההכרח שבהבאתם להוכחת טיעוניה של המבקשת בתיק – הרי שיש לפסוק את מלוא הסכום המבוקש והמוכח.

לעניין שכ"ט עוה"ד המבקשת – נוכח השיקולים כפי שהם הובאו בעניין כנרת: בהשוואה לסכום שכ"ט המינימאלי בהתאם בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי), התשל"ז – 1977 (שבהתאם לנסיבות תובענה זו עומד ע"ס 33,891 ₪ כולל מע"מ, בהתאם לפרט 2 שבתוספת לכללי לשכת עוה"ד) אל מול השכ"ט הנדרש (45,410 ₪ כולל מע"מ) – עולה כי השכ"ט הנדרש עולה משמעותית על זה שבכללים; התנהגות הצדדים בניהול התובענה אינה מעלה כי יש "עדיפות" לאחר הצדדים בסוגיה זו; היקף הסעד (184,132 ₪); מורכבות התיק והזמן שהושקע בו; ואחרון חביב – חשיבות העניין לצדדים, כאשר בהקשר זה צודקת המשיבה, כי לא ניתן להצביע על חשיבות מיוחדת, רוחבית או עקרונית למבקשת, זולת עצם הסיכון שבקבלת התביעה (שנוכח סכומה – אין מדובר על סיכון מבוטל) – אין לקבל את מלוא סכום השכ"ט המבוקש.

לעניין זה יש לציין, כי למרות האופן המסודר בו הוגשה הבקשה – לא הוגש הסכם שכ"ט, אשר מהווה ראיה חשובה ביותר (אף אם אין מדובר על "הסכם" במובנו הקלאסי); לא הוגשו קבלות המאשרות תקבולים של השכ"ט, זולת התקבול האחרון, וכאשר ההסבר שניתן לאי הגשתן של הקבלות בתצהיר שצורף לפרטה – אין בו כדי לבטל את השיקול הנ"ל; לא ניתן הסבר מדוע חלק משעות החיוב בשכ"ט תומחרו באופן שבו תומחרו נוכח הגורמים השונים שטיפלו בתיק והמטלות "הלא משפטיות" שבחלק מהמשימות שתומחרו באופן זהה למטלות משפטיות; וכן העובדה כי למרות דחיית תובענת המשיבה – אין מדובר על תובענה שהוגשה בחוסר תום לב, או ללא תשתית ראייתית לכאורית כלל (וניתן להשוות זאת לנתבעת 2 בתובענה זו).