ת"א 29342-03-12 מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ נ' ד"ר יוסי דבח מפעלים חינוכיים בע"מ ואח'

תביעה כספית לתשלום חוב שיסודו במתן שירותי שמירה ואבטחה.

ההליך

1.התובעת סיפקה לנתבעת 1 שירותי שמירה ואבטחה בצהרונים ובקייטנות שהופעלו על ידה, בעיר מודיעין, בשנת הלימודים 2010 – 2011. מידי חודש בחודשו שלחה התובעת לנתבעת 1 חשבונית לתשלום, החשבוניות כולן שולמו במלואן, למעט שתי החשבוניות האחרונות לחודש יולי 2011 בסכום כולל של 166,752 ₪. מכאן התביעה.

2.התובעת הגישה תביעתה נגד הנתבעת 1, החברה מזמינת השירות ("הנתבעת"), ונגד הנתבע 2, בעל המניות היחידי ומנהל הנתבעת ("הנתבע"), בטענה שיש להרים את מסך ההתאגדות ולחייבו באופן אישי בתשלום חובות הנתבעת.

3.לאחר שכל ניסיונות הפשרה לא צלחו נשמעו ראיות. מטעם התובעת העידו שני עדים: רו"ח עידן פרצ'יק מי שכיהן במועדים הרלוונטיים כחשב התובעת ("החשב") והגב' ליאת גוטהולף, מנהלת לקוחות בתובעת ("הגב' גוטהולף"). מטעם הנתבעים העיד הנתבע בלבד.

4.כפי שיבואר, שוב אין מחלוקת שהתובעת סיפקה לנתבעת שירותי שמירה ואבטחה, אין גם מחלוקת שהיא זכאית לתשלום בגין כך, אף שלא כל החיובים מוסכמים. עיקר המחלוקת היא בשאלה אם על הנתבעת לשאת לבדה בעלות השירותים שניתנו, או שיש לחלק את הנטל בין גורמים נוספים שפעלו במקביל לנתבעת באותם אתרים.

עיקר הרקע העובדתי וטענות הצדדים

5.התובעת, חברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה, זכתה במכרז שהוציאה עיריית מודיעין למתן שירותי אבטחה ושמירה במוסדות החינוך בעיר מודיעין. הנתבעת זכתה במכרז אחר שהוציאה עיריית מודיעין, מכרז להפעלת צהרונים וקייטנות. בעקבות זכיית הנתבעת במכרז, נחתם ביום 28.06.09 הסכם בינה ובין העירייה להפעלת צהרונים וקייטנות בעיר מודיעין – מכבים – רעות. תקופת ההסכם היא שנתיים, שנת הלימודים 2009 – 2010 ושנת הלימודים 2010 – 2011 (חוזה ת/3).

6.בהתאם לחוזה, הנתבעת התחייבה להפעיל צהרונים וקייטנות לילדי הגנים ובתי הספר היסודיים, במוסדות החינוך (סעיף 6 לחוזה). סעיף 11 קובע שעל הנתבעת לדאוג על חשבונה לאבטחה ושמירה במוסדות החינוך, ולצורך כך עליה לשכור את שרותי חברת האבטחה, המבצעת עבור העירייה את משימת האבטחה בבתי הספר ובגני הילדים במשך השנה (סעיף 11.7 לחוזה). זה הרקע להתקשרות בין התובעת לנתבעת. יש לציין שאף שהנתבעת זכתה במכרז למשך שנתיים, בשנה הראשונה 2009 – 2010, סופקו שירותי השמירה והאבטחה על ידי חברה אחרת, לא התובעת, מאחר ובשנה הראשונה לא התובעת היתה הזכיינית שסיפקה את שירותי השמירה. הליך זה עניינו רק ההתקשרות בין התובעת לנתבעת, שנת 2010 – 2011.