ת"א 2929-06-15 טביב נ' המרכז הדנטלי - חיוך בוהק בע"מ ואח'

לפניי בקשת המבקש, נתבע מס' 2 בתובענה שהוגשה על ידי המשיב, לחייב את המשיב לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דינו לאחר התביעה כנגדו נדחתה בהסכמה.

ביום 20.10.16 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפניה התביעה כנגד המבקש, כמו גם נתבעים נוספים, תידחה. המשיב והנתבעים הנוספים שאינם המבקש הסכימו כי המשיב לא יחויב בהוצאותיהם. מאחר שהמבקש עמד על הוצאותיו, הסכים עם המשיב כי הכרעה בסוגיה זו תימסר לידי לאחר הגשת טיעונים קצרים בכתב.

ואכן, בהתאם להסכמה האמורה, המבקש הגיש טיעוניו, המשיב הגיב לטיעונים והמבקש השיב לתגובה.

במסגרת הטיעונים התייחסו הצדדים הם לגופן של הטענות שהופנו כנגד המבקש בכתב התביעה והן לעלויות ניהול ההליך, כפי שהן נטענו על ידי המבקש.

באשר לטענות לגוף העניין, הרי שלאור העובדה שהתיק הסתיים בשלבו המקדמי ביותר, לאחר שהתקיימה בו ישיבת קדם משפט אחת, אין כל מקום לקביעת ממצא כלשהו בנושא.

אוכל לציין כי לאחר עיון בכתבי הטענות, ביקשתי לבחון בקדם המשפט, אל מול המשיב, מדוע הוא סבור כי למבקש אחריות לנזקו. בחינה זו, כמובן, אין בה כדי להביע כל דעה מעבר לשאלה המתבקשת בנסיבות העניין.

לאחר קדם המשפט גיבשו הצדדים את הסכמתם כפי שהיא מפורטת לעיל.

מעמדת המבקש בטיעוניו למדתי כי הוא כלל לא היה צד להסכמות שהתגבשו בין המשיב לנתבעים הנוספים, וכי הוא כמובן מסכים על דחיית התובענה כנגדו כפי שהתבקש על ידי המשיב אולם הוא עומד על הוצאותיו.